כפות רגליים בקולנוע

כשאני מגיע לקולנוע, לרוב בחברת בחורה, אני ניצב בדילמה. באופן כללי הקולנוע הוא מקום השורץ בצעירות, המגיעות בכפכפים ובחבורות. ואני נאלץ לבהות, מנסה לבלוע במבטיי את כולן וגם לתת תשומת לב מספקת לדייט שלי.

אבל הבעיה האמיתית מתחילה בתור אולם הקולנוע עצמו.
אין כמו להתרווח בכיסא ולשים את הרגליים על המושב שמלפנים.. את זה אני מבין.

אבל כאשר בחורה מושכת שיושבת לא רחוק ממני עושה את זה, ומציגה לראווה את כפות רגליה, אני נאלץ לחלק את תשומת הלב שלי בין הסרט לבין כפות הרגליים המסתוריות שמונחות להן יחפות, כמעט במרחק נגיעה.

הנה כמה תמונות שצילמתי של יפהפיה שראיתי בדוכן הקפה בשדרות רוטשליד.

קצת על נשיקות

את אשרת הכרתי בפייסבוק לפני שנתיים כמעט. הקלקנו זה על זו באפליקציית are you interested כשזו עוד היתה חינמית והיה אפשר להעביר מיידית את האינטראקציה ישירות לפייסבוק.
היא גרה בירושלים. אני גר בתל-אביב.
כבר בשיחה הראשונית שלנו היא גילתה קוצר רוח ומזג אוויר טמפרמנטי. החלטתי לפגוש אותה.

אני אוהב להתנשק. אני גם ממש טוב בזה, כך הן אומרות. אני מניח שהכל תודות לראשונה שהתנשקה איתי ולמעשה הכריעה איזו סוג נשקן אני אהיה. 
מסתבר שזה לא פשוט כל-כך למצוא בחורה שיודעת להתנשק טוב. עוד יותר נדיר זה למצוא מישהי שמעוררת בי חשק להתנשק איתה שעות ארוכות כמו ילד בן 13. 
מה הופך בן-אדם למנשק טוב? האם זה משהו שניתן למדידה ובכלל לכימות אובייקטיבי? 
אני חושב שיש כמה סטנדרטים גלובליים שהופכים בן-אדם למנשק טוב:
- צריך לדעת להניע את השפתיים ולא חלילה פשוט לשרבב אותן קדימה ללא תנועה.
- צריך לדעת להתאים את התנועות לבן/בת הזוג. יש שקוראים לפעולה הזו באנגלית - Lip wrestling. אבל בדומה למשחק מטקות, שני הצדדים צריכים לשתף פעולה בצורה מתואמת.
- צריך לדעת להתאים את כמות הרוק והלשון. רטוב מדי או יבש מדי זה בעייתי, וכן שימוש מוגזם בלשון או העדרה המורגש זו גם בעיה.
- צריך להתמסר לנשיקה. נשיקה לוהטת, עם מלוא החשק, עיניים עצומות וגופים שנצמדים מעצימה את החוויה.
אבל זהו? האם כל מי שיקרא את זה יוכל להפוך לנשקן מעולה עבור כל אחת?

נסעתי אליה לירושלים, אחרי קצת שיחות טלפון. דוגרי היא נשמעה לי ערסית במקצת וחששתי שלא יהיה לנו בכלל על מה לדבר. אבל היא מאוד יפה והצהירה על עצמה כסטודנטית, אז תיארתי לעצמי שיהיו מספיק נושאי שיחה לגשר על הפער.
אספתי אותה מהבית. ישבנו בפאב קטן. ירד מבול מטורף בחוץ. רק אני והיא בפאב הנטוש. השיחה היתה סבירה. מדי פעם היא עוקצת אותי, ואני לא נשאר חייב. אבל יש משהו קצת לא נעים בזה. אני קם להשתין.
כשאני חוזר אנחנו ממשיכים לדבר עוד קצת. ואז אני מלטף לה השיער ומנשק אותה. היא נענית.

לפעמים הטעם של הבחורה הוא פשוט לא לרוחך. פשוטו כמשמעו, הרוק שלה לא נעים לך. קרה לי לא מעט. לפעמים משהו בריח שלה שמתערבב בטעם יוצר דחיה מסוימת. הרי סה"כ להיכנס לבן-אדם לתוך הפה, שהוא אחד השסתומים הפחות הגייניים בגוף עשוי להניב חוויות לא סניטריות וטעמים בעייתיים דווקא בסיטואציה שהם מאוד לא רצויים.
גודל הלשון. גיליתי לאחרונה שלגודל של הלשון יש גם תפקיד בטיב הנשיקה. אני אישית מעדיף שהלשון תהיה קטנה, ולא מחוספסת מדי.
סברה אחת שהיתה לי היא שרמת הכימיה בין שני אנשים קשורה לטיב הנשיקה בינהם. ניסיתי לשכנע את עצמי שאם יש משיכה כללית, שיחה מתגלגלת ועניין הדדי אז זה יוביל לנשיקה מעולה. ואכן זה לפעמים עובד ככה..

מה שלא ידעתי היה שישבתי שם לדייט עם המנשקת הכי טובה שהיתה לי אי פעם. הנשיקה בינינו היתה מדהימה. הכל עבד כמו שצריך - כאילו נולדנו בשביל להתנשק. נראה לי שהיינו קצת מופתעים שנינו מהעניין.
המשכנו עוד לדבר, אבל רק רציתי לצלול אל שפתיה שוב. מה גם שעדיף לנו לשתוק. יצאנו משם ולקחתי אותה הביתה. נפרדנו בנשיקה ארוכה ארוכה אבל כזו שהשאירה לנו טעם חזק של עוד.

נסעתי אליה שוב כעבור ימים אחדים. שוב ירד גשם והיה גם קר באופן מיוחד. קנינו שתיה חמה באיזה קיוסק ונסענו סתם עד שעצרנו באיזה מגרש חניה ריק ברובו וחנינו שם. השיחה שוב היתה על גבול הלא-נעימה וממש התאמצתי לא להתרגז על הירידות הקטנות וחסרות הטעם שהיא דחפה מדי פעם.
שכנעתי אותה לעבור לספסל האחורי ופשוט התנשקנו במשך שעות. חקרנו שוב ושוב את הסתירה המטורפת בין חוסר הכימיה הבין-אישית בינינו לבין ההתאמה הגופנית הכה ברורה. כמות מדוייקת של רוק, מלא לשון אבל מאחר והיא די קטנה זה היה ממש נעים, טעם נפלא ותשוקה מטורפת משני הצדדים פשוט הפכו את זה לחוויה בלתי נגמרת. בשלב כלשהו כבר לא יכולתי לרסן את עצמי, על אף נסיונותיי ושלחתי ידיים למקומות נוספים. היא ניסתה לעצור אותי וניסתה גם לעצור את עצמה. אבל היה קשה לשנינו. מדי פעם לקחנו פסק זמן והתרחקנו קצת. לוגמים מהשתיה החמה, מחליפים קצת מילים מיותרות, עד שאחד מאיתנו נשבר ומתנפל על השני.
אני לבסוף הייתי ללא מכנסיים, כשהיא מחזיקה באיברי הזקור ומתעללת בי היטב. אני לעומת זאת, פטרתי אותה מחלק עליון וליקקתי את שדיה. אבל רק עד לשם זה הרחיק.
בסופו של דבר, מה שהפסיק אותנו היה עייפות החומר. של השפתיים. השפשוף והחיכוך החלו להכאיב. אז הפסקנו.
כל זה היה כאמור לפני שנתיים.
ניסיתי לגרום לה אחרי-כן להגיע לתל-אביב. למרות חוסר ההתאמה הבין אישי בינינו, הייתי חייב לשכב איתה, לראות את עוצמת החוויה הזו.
אבל היא בחרה להתנתק, כפי שבנות עושות לפעמים. קצת תירוצים בטלפון, התחמקות משיחות וסינונים - והקשר נותק.

מסיבה לא ברורה נשארנו חברים בפייסבוק.
הזמן חלף לו. מדי פעם זרקתי לה איזה משפט בצ'ט. לפעמים היא גם היתה עונה. היו אחרות, אבל מאותו הרגע כולן חיו בצלה של אשרת. לפחות בכל הנוגע לנשיקות. לעיתים נדירות מצאתי מישהי שהחוויה איתה מתקרבת לאותה עוצמה, ונשארתי מאוכזב לרוב.
אני חושב שאני יודע למה נשארנו חברים בפייסבוק. לשנינו זו היתה חוויה עוצמתית מאוד. ומוזרה לא פחות.


לפני שבועות אחדים חזרתי שיכור מבילוי. מצאתי אותה בצ'ט הפייסבוק והתחלתי לדבר איתה. להפתעתי היא ענתה. סיפרתי לה שלא מצאתי מישהי שמנשקת כמוה והיא הגיבה במחמאה די דומה (טוב, מחמאות תמיד היו הצד החלש שלה כאמור). הצעתי שניפגש שוב ולהפתעתי היא הסכימה.
אתמול חזרתי מירושלים בערב. ישבנו באותו פאב בו נפגשנו לראשונה. הפעם השיחה היתה קצת יותר נעימה. אני חושב ששנינו התרככנו, ושנינו גם זכרנו שיש בינינו איזה קשר גופני חזק ולא ברור.
הפעם המקום היה הומה אדם אז לא נישקתי אותה. ישבנו שם שעה וחצי והתעדכנו במה שהתחדש. אני הספקתי להחליף שתי עבודות ולקנות אוטו, והיא סיימה להיות סטודנטית והחלה לעבוד. יצאנו מהפאב וחיפשתי הזדמנות לנשק אותה. אבל היתה איזו רתיעה שחשתי ממנה אז נמנעתי בשלב הזה.
הפעם לא היה חורף והיא הגיעה עם סנדלים. כפות הרגליים נראו אסטתיות עם לק אדום. היה שם חשש לאצבע שניה ארוכה מהבוהן, אבל בכל זווית זה נראה אחרת אז היה לי קשה להגיע למסקנה סופית. ככלל אני מעדיף להכניס את האצבעות לפה ולתת ללשון להכריע בשאלות כאלה.
הסעתי אותה חזרה לביתה. חנינו מתחת לבית ורגע לפני שנפרדנו לשלום נישקתי אותה שוב.
מטורף.
אם היה נדמה לי שזכרונות של שנתיים העצימו את החוויה בראשי, גיליתי שוב איך נשיקה לוהטת צריכה להיות. הקרח נשבר בינינו סוף-סוף. היא סיפרה לי שאחרי דייט הנשיקות שלנו היא הגיעה לעבודה מלאה סימנים אדומים סביב הפה, סיפרה גם שהיה לה חבר שלא נישק טוב והזיכרון של הנשיקות שלנו רדף אותה.
צחקנו הרבה וסיכמנו להישאר בקשר. את כפות הרגליים שלה לא ליקקתי. החלטתי שאני אשאיר את החוויה הזו לסקס, שאני נחוש בדעתי לקיים איתה בסיבוב הנוכחי.


זהו. לסיום, קצת תמונות יפות של בנות שצילמתי בבנדיקט ברוטשילד בתל-אביב.

הבלונדינית עם כפות הרגליים ורודות הלק פשוט שיגעה אותי

אותה בלונדינית. עברה מקום

והנה כפות הרגליים האלה עם זום

השמאלית עברה לידי וגירתה אותי. אז עשיתי לה בוק

יאללה, מקווה שנהנתם לקרוא. עד הפעם הבאה.



עריכה:
30/12/2013
ובכן, אני ואשרת לא פתחנו בקשר חדש ומעולם לא שכבנו. מבין כל הבנות שפספסתי את ההזדמנות (בהעדר מילה יותר הולמת לסיטואציה) לשכב איתן, אני משוכנע שהיא היתה הסקס הכי טוב שלא היה לי.
ניהלתי איתה "מערכת יחסים" קצרצרה ואינטימית ובסופה אין לה שום מושג שיש לי פטיש לכפות רגליים.
אני חושב שזה הדבר שהכי מוזר פה.

המלצרית ששיגעה אותי

לפני מספר ימים יצאתי עם עמיתיי לעבודה לאכול צהריים באחת המסעדות בסביבת העבודה.
מיד כשנכנסנו קלטתי אותה ואיבדתי את הריכוז.
עור חלק ומעט כהה, פנים יפות יפות ושיער חלק. רזה, אפילו רזה מאוד וכמובן חושפת כפות רגליים מרשימות, עם לק ורוד ומגרה שזועק לתשומת לב.
לא יכולתי לבהות יותר מדי, כי הייתי עם אנשים. היא גם צעירה ממני בהרבה, אבל אין חוקים למשיכה.
ניסיתי למצוא דרך לצלם את כפות הרגליים שלה. אבל לא היה לזה סיכוי. הייתי עם 9 אנשים, והיא לא הפסיקה להתרוצץ. סיימנו לאכול והלכנו משם.
אבל היא לא יצאה לי מהראש.

כעבור שבוע הגענו לאותה מסעדה. הפעם הייתי מוכן. לא שזה עזר לי יותר מדי.
שוב הייתי עם תשעה אנשים שלא יכולתי לאפשר לאף אחד מהם לתפוס אותי בטעות מצלם..
התיישבנו במקרה בשולחן שקרוב לעמדת המלצרים ומאחר וחושיי היו מחודדים, הצלחתי לקלוט שקוראים לה מיטל.
מצויין!
אז אמנם לא הצלחתי לצלם שוב את כפות הרגליים היפות שלה (שהחליפו לק מורוד לאדום), אבל גיליתי את השם הפרטי שלה.
בהזדמנות אכתוב על החיים שלפני הפייסבוק בכל הקשור לענייני כפות רגליים. אבל ככה על קצה המזלג - בתחילת עידן פריחת הפייסבוק ב2007, שם פרטי וטיפה רקע היה כל מה שהייתי צריך בשביל למצוא פרופיל של בחורה. הפעם זה לא עזר לי.
חפרתי בדף של המסעדה, חיפשתי את השם שלה בגוגל בהצלבות שונות עם המסעדה והמיקום שלה. אפילו פניתי למפעילי הדף של המסעדה וביקשתי את רשימת המלצרים. הם לא נתנו לי. תכל'ס בצדק.

מיואש מהמצב הבנתי שאצטרך להגיע לשם לבד. ואכן תוך כמה ימים יצא שאכלתי צהריים באיחור מהאחרים, כך שיכולתי להגיע למסעדה לבד. מאחר ומדובר במסעדה שמאכילה עובדי הייטק מכל האיזור, זה לא מוזר להגיע לאכול שם לבד.
נעמדתי בפתח המסעדה ואמרתי למארח שאני מחכה לאנשים. מיטל היתה שם גם הפעם.
אחת לכמה דקות היא הגיעה לאיזור של הכניסה של המסעדה בשביל לקחת תפריטים או משהו בסגנון, כך שיכולתי לשלוף את האייפון שלי ולצלם את כפות רגליה באין מפריע. אני אפילו חושב שאיזו אישה תפסה אותי בשעת מעשה. לא אכפת לי. החיים קצרים.

אבל התמונות שצילמתי הן רק החלק המשני. סקרתי בכובד ראש את הסביבה, בנסיון נואש לגלות את שם המשפחה שלה מבלי לחשוף את עצמי. תגי שמות לא היו שם. ולא רציתי לשאול אותה מבלי שאני מברר עליה כמה פרטים נוספים, ובטח לפני שאני מתייחד בשירותים עם תמונות כפות הרגליים שלה להבין האם הן באמת לטעמי.
ואז מישהו ניגש למסוף מחשב שעמד בקרבת מקום, לחץ על כפתור ושמות כל העובדים הופיעו.
מיטל צבר.
אכלתי בשמחה. צילמתי עוד קצת את כפות רגליה הנפלאות. ורצתי לפייסבוק. תמונות חסומות..
שלחתי את הפרופיל הפיקטיבי שלי להתחבר איתה.
ריפרשתי כל היום ובשעות הערב היא אישרה. כאחוז אמוק עברתי על התמונות שלה והתחלתי להוריד את תמונות כפות הרגליים, לפני שהיא תיקלוט שהיא לא מכירה את הפיקטיבי.
אבל היא לא קלטה. אז הורדתי כמה עשרות תמונות שלה עם כפות רגליים בפוזות מגוונות.
ויותר מזה, גיליתי שאין לה חבר. ואין אפילו אינדיקציה שהיה אי פעם חבר.
אז הנה התמונות שאני צילמתי:

כן, תמונה לא מוצלחת. לפעמים יש גם כאלה

היה לי זמן לעשות זום :)

אולי בהמשך אעלה את התמונות מהפייסבוק. אם יהיה לזה ביקוש.
השאלה הנשאלת היא מה לעשות עכשיו? אני מבוגר ממנה ב10 שנים. היא ממש לא קטינה, אבל אנחנו מעולמות אחרים.
איך מתחילים עם בחורה שצעירה ממך ויש לה כפות רגליים משגעות כאלה?





עריכה:
30/12/2013
שנתיים חלפו פחות או יותר. החלטתי שאפשר כבר להוסיף תמונות לפוסט הזה.

מה עשיתי עם הסיפור הזה?
ניסיתי בזמנו לגשש אחריה בפייסבוק. הבנתי שהיא פנויה.
לאחר מכן חזרתי למסעדה שבה היא עובדת ואכלתי צהריים. היא עמדה בכניסה וחיכתה ללקוחות.
אני אכלתי על הבר, לא רחוק ממנה וכשסיימתי לאכול חיכיתי לשעת כושר שהיא תהיה לבד.
כשזו הגיעה פניתי לצאת. היא בירכה אותי לשלום ואז אמרתי לה שהיא מאוד יפה ושאלתי אם אפשר את הטלפון שלה.
היא חייכה במבוכה ואמרה שיש לה חבר. כלומר שיקרה לי.
איחלתי לה כל טוב וברחתי משם תוך שאני לא שוכח לחוש מושפל.

הנה עוד כמה תמונות שלה שהיא העלתה לא מזמן לפייסבוק.

אני משוכנע שרובכם המכריע מבין למה המלצרית הזו שיגעה אותי.

הדייט המוצלח האחרון שלי

אחד הדברים שקשים במיוחד לפטישיסט רגליים בעל מודעות עצמית הוא הבעייתיות שבתוספת הקריטריון.

איפה אני מדרג את חשיבות כפות הרגליים במערך הדרישות הכולל שלי מבת זוג פוטנציאלית?

אני אישית התחבטתי רבות בעניין הזה.

תסלחו לי על השטחיות שבעניין, מובן שחשיבות האופי והכימיה ביני לבין בחורה מאפילים על כל סממן חיצוני, אבל עוד יותר ברור שמראש אני אפנה רק לכאלה שמושכות אותי חיצונית, ומתוכן אנסה למצוא את זו שאהבתי את תחביביה, בדיחותיה, אופייה ושאר דברים שהופכים שני זרים לבני זוג.

אחרי ההבהרה הזו אפשר ליישר את העניבה ולהמשיך בקו המקורי:

אני הגעתי למסקנה שישנם שלושה קריטריונים חיצוניים ששווים בחשיבותם אצלי: הפנים, החזה וכפות הרגליים.

אז איפה הבעיה? למה זה קשה?

דבר ראשון זה קשה, כי אתה חייב לשמור את זה לעצמך. בעוד שכל שאר הסובבים אותך שופטים בחורה עפ"י הקריטריונים הסטנדרטיים, אתה חייב לזכור שיש עניין נוסף שעובד אצלך. לפעמים תיאלץ לפסול בחורה נאה אך בעלת כפות מזוויעות, או לחילופין לסנגר על בחירתך בבחורה לא מצודדת במיוחד, אך בעלת כפות מגרות. כאמור, יש פה קריטריון שלם נוסף שמבדיל אותך מכל האחרים ועשוי לבלבל אותך ולגרום לחברים שלך לתהות לגביך.

אני באופן אישי לא מייחס חשיבות רבה למה שחושבים הסובבים אותי, אבל הבעייתיות ברורה.

מאחר וקיימים שלושה קריטריונים מובילים, ואף אחת לא מושלמת (לא שאני כן..) לרוב יש נטייה ללכת עם זו שמחזיקה בשניים מתוך שלושה קריטריונים. כך שניתן לומר שרוב הבנות שהייתי איתן השתייכו לאחד משלוש הקטגוריות:

א. יפה עם חזה גדול/יפה וכפות סבירות.

ב. יפה עם כפות רגליים יפות וחזה לא משהו.

ג. בעלת חזה גדול/יפה וכפות רגליים יפות ופנים בעייתיות.

אני חייב לומר, שכל אחד מהסוגים האלה מתסכל בדרכו שלו. אבל עד שאמצא מישהי שעונה על כולם או שאתבגר/אפסיק לחשוב בצורה כזו, אני אמשיך להיות מתוסכל.

בכל אופן, את יפעת (שם בדוי), שמשתייכת לקטגוריה ב' בגדול, ראיתי בפייסבוק.
בימינו, כשכפות רגליים מצולמות מכל זווית ומועלות לפייסבוק, זה הופך את החיים להרבה יותר קלים.
הנה כמה תמונות שלה שראיתי בפייסבוק:

אצבעות יפות ומסודרות. נגיעה קלה ומחרמנת של לק

מקבלת פדיקור

מבט מלמעלה. לק אדום זה תמיד טוב

על החוף. קצת יותר מדי ורידים לטעמי

השמאלית. אבל אני מאמין שכבר זיהיתם

 


והדובדבן:

אחת התמונות הטובות שראיתי. ומה ששכנע אותי סופית שאני חייב לפגוש אותה

 מה שתמיד מנחה אותי בדייטים עם בנות בעלות כפות רגליים יפות זה איך להגיע למצב שאני מלקק לה את האצבעות.
עם השנים נהייתי יותר נועז בגישה שלי. המקרה הזה הוא דווקא יוצא דופן.
לאחר ששוחחנו קצת בפייסבוק וסיכמנו על פגישה, הצעתי לה שנלך לפארק, נעשה שם מיני-פיקניק בשעות הערב.
היה לי כבר את הלוקיישן מוכן בראש מאחר ויצא לי להיות שם עם בחורה אחרת.
המטרה היתה ברורה: אני והיא, עם שמיכה ומשקאות קלים, בפינה נסתרת של הפארק. שוברים את הקרח ומפה לשם אני מתחיל במסאג' שנגמר במציצת בהונות.

אבל כשהגענו לסיטואציה הזו ראיתי שקשה לשבור איתה את הקרח. קנינו שתיה ומשהו לנשנש, נסענו עד לפארק. הלכנו לפינה הנסתרת. ישבנו לנו על השמיכה. היה קיץ. היא חלצה סנדלים ונתנה דרור לכפות רגליה שהיו משוחות בלק סגול והזמינו ליקוק. אבל מאחר והיא היתה קצרה בזמן, לא הצלחתי לעורר את הנוחות הנדרשת. צילמתי לא מעט תמונות תקריב של כפות הרגליים האלה (תמונות שאבדו לי. איך? קיבינימט.), אבל זה הכל.

הסעתי אותה הביתה, אפילו לא נישקתי אותה (שזו טעות נפרדת..), וחזרתי מתוסכל הביתה. אחרי כמה ימים הלכנו לסרט. בסינמה סיטי. כשיצאנו ממנו היא התלוננה על כאבים בכפות רגליים. :)
אין כמו בחורה שמתלוננת על כאבים בכפות רגליים. מצאנו לנו פינה לשבת ועיסיתי את כפותיה בהנאה. אבל אתה לא יכול ללקק כפות רגליים בסיטואציה כזו. מה גם שמאחר והיא הלכה יחפה על הריצפה המטונפת של הסינמה סיטי.. בואו נאמר שיש גבול גם לפטיש שלי...

לצערי, הקשר דעך לאחר מכן לכמה שבועות. כבר התחלתי לחשוב שאני לא הולך ללקק את כפות הרגליים שלה. בזמן הזה הספקתי לפתוח את הבלוג, וגם לפגוש אחרות. ואז הצלחתי לקבוע איתה שוב פגישה קצרה. החלטתי שהפעם אני לא אפספס, לא חשוב כמה מוזר אני אצא בעיניה.

הלכנו שוב לאותו הפארק, לפינה נסתרת אחרת. הפעם אכלנו יוגורט.
היא נעלה סנדלים מזוויעות. צילמתי שוב את כפות הרגליים שלה מאחר והיה לה פרנץ' עם לק ורוד. אחד השילובים האהובים עליי.

 הפעם היתה לי תוכנית נסתרת. הבאתי איתי קרם רגליים. מוצר חובה לכל חובב כפות רגליים. עוד לא נולדה הבחורה שתתנגד לטיפול כזה. אז אמרתי לה שבגלל שבפעם הקודמת כאבו לה כפות הרגליים, החלטתי להביא את הקרם הזה והצעתי לה מסאג'. היא שמחה. אז לקחתי כמות לא גדולה ועיסיתי את כפותיה היטב.
הפעולה הפשוטה הזו נותנת לא פחות מ4 אפקטים:
- מרככת את העור, מה שהופך את חוויית הליקוק ליותר נעימה.
- מסלקת ריחות רעים. רק הריח הנעים של הקרם נשאר.
- מרכך את הבחורה.. היא כבר מתמסרת למגע שלך ולהנאה שניתן לשאוב מכפות הרגליים.
- נותן לך קרדיט על שכביכול אתה משקיען.

מהסיטואציה הזו להגיע לליקוק הכפות הנפלאות שלה כבר לא לקח הרבה. היא היתה נורא נבוכה וניסתה למשוך אותי משם. הרגעתי אותה בעדינות והמשכתי ללקק עוד כמה דקות. אחר-כך התחרמנו קצת שם על הדשא, עד שהגיע הזמן שלה שוב ללכת. לפני ששמתי לה את הסנדלים, ליקקתי שוב את הרגל. עברתי על הסוליה ומצצתי היטב את האצבעות. את ה"וי" שלי סימנתי.


כפי שקורה לפעמים, היא ניתקה ממני מגע, אחרי הדייט הזה. אמנם הכל הלך בנעימים, אבל יש בנות שלא יודעות איך להכיל סיטואציות כאלה. או שסתם נמאס לה ממני.

זה כמובן סיפור אחד מני רבים. אני אשתדל לספר את כולם. לא תמיד יהיו לי תמונות מפורטות כאלה, או בכלל. ובמקרים כאלה אשתדל להרחיב יותר בתיאורים.
זהו, מקווה שנהנתם. אשמח לשמוע תגובות.

שנה טובה וגמר חתימה טובה

חובבי כפות רגליים, תוהים וטועים-בדרכם יקרים,
זה הזמן לאחל לעצמנו דברים לשנה הקרובה.
לאורך השנים, לצד תקוות כמו הצלחה בלימודים, הצלחה פיננסית או אהבה תמיד ידעתי להצביע על מה שבאמת מניע אותי - האהבה הבלתי מתפשרת לכפות רגליים נשיות יפות.
יש כאלה שיראו את זה כסטיה קשה. אפילו אותם אני יכול להבין. כי כשאני נתקל בכף רגל שלא מושכת אותי או אפילו דוחה אותי, אז עצם המחשבה של לגעת בה (והמחשבה מגיעה.. תמיד היא מגיעה) או ללקק, עשויה ממש לגרום לי סלידה מהבחורה.
אני בכל אופן חושב שהתכונה הזו היא ברכה.
אדם שיש לו פטיש לכפות רגליים של נשים מסוגל להעניק לבחורה הרבה יותר מגבר פשוט. בנוסף לדברים הרגילים שגבר מסוגל להעניק לאישה, הרי שהפטישיסט מסוגל להתגרות ממנה בדרכים נוספות ולענג אותה בדרכים נוספות.
כפות הרגליים, שלרוב הציבור הינן מטרד מלוכלך ומיותר, הן בבחינת גירוי מוסף לפטישיסט. כאשר אדם פשוט רואה בחורה עירומה ומתגרה מעכוזה או משדיה, אולי אפילו מבטנה ומרגליה - לי יש בנוסף לכל אלה הצגה נוספת - כפות הרגליים.
רק מי שבאמת מעריץ כפות רגליים יודע לעשות מסאג' מפנק באמת. רק הנסיון הנצבר מעשרות שעות של מסאג' מלא תאווה אל מול עיניה המשתאות של העלמה התורנית השוכבת לה ותענוג מלא רגשות אשם שפוך על פניה, יכול להבטיח שהיא לא תמשוך את רגלה עד שתסיים לעשות בה כרצונך.
ורק מי שבאמת מעריץ כפות רגליים, ידע להכניס את כף הרגל לפה בתאווה הנדרשת על מנת לעורר מינית כל בחורה עוד לפני שהורדת לה חצי שרוול.

יש סיבה שסרטוני פורנו של פטיש כפות רגליים מצליחים כל-כך ברשת. הם פשוט אותנטיים: בחור פוגש בחורה, בחור מציע לה מסאג'. בחור מלקק לה את האצבעות. בחור ובחורה עושים סקס - מעבר טבעי. אבל סקירה על כך כבר אתן בהמשך.

לפני מספר ימים חזרתי מדייט מוצלח שהסתיים בליקוק אצבעות בפארק בשעות הערב. ארחיב עליו בפעם הבאה.
עד אז,
שתהיה לכולנו שנה טובה, צום קל, וגמר חתימה טובה.

אז מה זה פטיש כפות רגליים בכלל?

אני מניח שכל נסיון לתאר חיים בצל תופעה כמו פטיש כפות רגליים מחייב איזה מעבר דרך הגדרות סמי-אקדמאיות בנושא.
אז לטובת מי שלא מכיר בואו נסביר במה מדובר.


פֶטיש  - מגיע מהמילה פטישיזם והיא הנטייה לייחוס תכונות מדומות לעצמים במציאות. עצם המהווה מושא לפטישיזם מכונה פֶ'טיש. להמשך התעמקות - וויקיפדיה.


כפות רגליים - אין באמת צורך להציג אותן. לכולנו יש זוג כזה. אבל אם אתם בכל זאת רוצים להתעמק - כפות רגליים.

וביחד:
פֶטיש כפות רגליים*- 
פטיש רגליים הוא הפטיש הנפוץ ביותר מבין כל סוגי הפטיש.

אדם עם פטיש רגליים מגיע לעוררות מינית בהחדרת אקטיבית או פסיבית של אובייקט כף הרגל לחלק בלתי נפרד מיחסי המן שלו. 

בניגוד לאדם ללא פטיש רגליים, הפטישיסט חייב כמעט תמיד את מושא הערצתו,כפות הרגליים, כדי להגיע לעוררות מלאה ולסיפוק מיני מלא. (זאת למרות שהוא יכול להגיע לכדי שפיכה גם בלעדיהם)

בין הפעולות שמעוררות פוט פטישיסט (אלה משתנים בין פטישיסט לפטישיסט):

ליקוק כפות הרגליים, מציצת הבהונות, צביעת הבהונות, אוננות בעזרת כפות הרגליים (FootJob),

הרחה של כפות הרגליים, דריכה ורמיסה תחת כפות הרגליים, דיגדוג כפות הרגליים, כפות רגליים מלוכלכות ועוד.

הוריאציות הרבות של פטיש רגליים

אף פטיש רגליים לא זהה לזה של אחר, לפי העקרון המנחה שאין מיניות זהה בין שני בני אדם.

יש הבדל גם בתפקיד המנטלי שמשחק אובייקט כפות הרגליים אצל פטישיסט וגם באקט עצמו.

פטישיסט יכול לראות בהתעסקות בכפות הרגליים סמל להשפלה, לכניעה, (כאלה יכולים לראות גם במגף או נעל כחופפים) ויש שיסגדו את כף הרגל מתוך הערצה ליופי החבוי בה למראית עינו.

לדוגמא: יש פטישיסטים שמגיעים למצב של עוררות מינית כשאישה דורכת ורומסת יצורים חיים קטנים.

 קיים גם שוני בעוררות המינית באיזורים השונים של כף הרגל; נכון להיום ידועה חלוקה לשניים: האיזור הקדמי-העליון (הבהונות) והאיזור התחתון (הסולייה).

שוני נוסף קיים בהעדפה בגודל, הצורה, הריח, הגוון וכ"ו.

סיבות להיווצרות פטיש רגליים

קיימת השערה שאחת הסיבות למשיכה לכפות רגליים הם בלוטות הזיעה הנמצאות שם המפרישות את אותם חומרים כמו איברי המין, שלהם תפקיד מרכזי במשיכה בין רוב היונקים - גם בני אדם.

בין ההשערות הנזכרות שנכללות בפטישיזם: ההתנייה הקלאסית; האובייקט, במקרה שלנו כפות הרגליים, נקשר עם משהו שיותר מאוחר מקבל עבור הפטישיסט משמעות מינית.

יש הסוברים שמקרה מסויים בילדות יכול לקשר כפות רגליים למשהו המסמל נשיות, כמו שדיים, ויש הסוברים הפוך - שכפות הרגליים מסמלות גבריות ומזכירות את איבר המין הזכרי.

עמדה אחרת גורסת שהחזרה על פעולות שבהם יש צורך להשתמש בכפות הרגליים מרגיעה ומפצה על מאורע 

טראומטי בילדות בו היו מעורבים כפות הרגליים.

נכון להיום אין ממצאים אמפירים שמסבירים את מקור הפטישיזם ובכללו גם את פטיש הרגליים.

ברוב המקרים פטיש מסוג זה אינו מסוכן ואינו הופך מסוכן כל עוד הוא לא פוגע באף אחד בסביבת הפטישיסט.

בנוסף מימוש האקט המונחה על ידיו מסב הנאה לפטישיסט וברוב המקרים גם לשותפתו או שותפו כל עוד הוא נעשה בהסכמה.

זה ככה בגדול. בהמשך נדבר על מה זה אומר בתכל'ס.
*נלקח מהאתר המצויין - http://www.footfetish.co.il/

למה אנחנו פה?

למה אנחנו פה?
זו באמת אחת השאלות הקשות. ונשתדל לענות עליה לאורך הזמן.
בשלב הראשון בכל אופן, אנסה להסביר למה אנחנו פה, ממש פה. בבלוג.

אני פה בשביל לתאר את חיי בצל סוד כמוס ונפלא (לעיתים) שאני נושא עמי.
אני מאמין שחלקכם מזדהה.

על פני השטח אין סיבה לאף אחד לדעת. אני נראה נורמלי וחביב.
אני מסוגל להחזיק שיחה ערה במגוון רב של נושאים ואף חולק עם חבריי לפייסבוק קישורים בעניינים פוליטיים, טכנולוגיים או סתם מצחיקים. אני יודע לספר סיפורים.
אני מחזיק בתואר נחשק שדרש הרבה ריכוז ומאמץ, ומתחזק קריירה סוערת כמתכנת.
גדלתי במשפחה נורמלית (אם יש דברים כאלה), אני קורא ספרים, נהנה מסרטים, מבילויים, ממסיבות ומפעילות ספורטיבית.
אני בוגר חטיבת הצנחנים בצה"ל ואפילו מתנדב בעמותה.
אבל זה מה שכולם רואים.
זה מה שכולם יודעים ומעריכים (או מגנים).

אספקט מאוד משמעותי באישיות שלי נעוץ בנושא שאין לי נפש חיה בעולם שעליו אני יכול לדבר עליו.
אני נמשך לכפות רגליים של נשים.
אני מקווה שאם הצלחתם לקרוא עד לפה אז עשיתי עבודה טובה בלשכנע אתכם שעל פניו אני לא חריג באופן מיוחד. הפטיש שלי שאמנם מגדיר אותי מאוד, לא מפריע לי לנהל חיים נורמליים ואפילו פרודקטיביים במידה רבה.

אז למה אנחנו פה? היום אנחנו פה בשביל להגיד שלום.
בבלוג הזה נבדוק מה זה אומר להיות בעל פטיש כפות רגליים.
איך זה משפיע עליך כאדם, כגבר, כאזרח ישראלי.
אני אנסה לתאר את החוויות שלי או הרעיונות שלי בצל הפטיש. אני מאמין שלא כל הפוסטים יעסקו בו ישירות, וחלקם אף לא יעסקו בו בעקיפין.
אני מקווה לנפץ קצת מיתוסים ולפזר ערפל ו.. בואו נודה על האמת.. למצוא איזו אוזן קשבת לעניין שתמיד יישאר בחזקת חלק פאזל חסר בקרב מי שקרוב אליי.
אז שלום וברוכים הבאים לבלוג הישראלי הרשמי של פטיש כפות רגליים.