אני בטוח שהקוראים הנאמנים זוכרים את הפוסט הזה שמהווה את אחת מחוויות היסוד שלי בעולם פטיש כפות הרגליים.
אחת החרטות הגדולות שלי היא שלא תיעדתי את כפות הרגליים שלה כמו שצריך.
כמובן, שצריך לקחת בחשבון שמצלמות הפלאפון שהיו ברשותי באותה תקופה היו עלובות וזה לא שהיתה לי מצלמה, אם כי אני חושב שבתור פטישיסט כפות רגליים אני צריך לאהוב את הקיץ, ללכת הרבה לבריכה ולשלוח ידי בצילום. אם הייתי הופך את הספק אומנות הזו לתחביב בשלב מוקדם של חיי, אני מאמין שהיו לי עד היום הרבה תמונות של כפות רגליים באיכות מעולה.
ובכן, לנה ואני נשארנו ידידים. היא הציעה שניפגש לא מזמן בפארק הירקון, מאחר והיא היתה באיזור. לקחתי מחצלת וקצת שתיה ונפגשנו. היא הגיעה עם סנדלים. בהתחלה חשבתי שכפות הרגליים שלה כבר לא יעשו לי את זה, אבל מהר מאוד מצאתי את עצמי מתלהט מהאצבעות שלה מחדש. אז אני מציג בפניכם את המיטב של מאות התמונות של כפות הרגליים שלה שצילמתי באותו מפגש.
תיעדתי את כפות רגליה המגרות מכל זווית אפשרית ובכל רגע נתון. הצלחתי לנהל איתה שיחה ערה ולהסיח את דעתה לחלוטין מהמצלמה שלי שלא הפסיקה לתקתק.
כפי שציינתי, היא נשואה ולכן לא נגעתי בכפות רגליה בכלל. השתדלתי לא להסתכל עליהן יותר מדי. ברגעים הראשונים, לאחר שהיא הורידה את הסנדלים והציגה את כפותיה, לא יכולתי שלא לבהות בהן. היא מיד קלטה אותי, נזכרה בסטיה הקטנה שלי ומיד קיפלה את כפות רגליה לאחור, כפי שכבר קרה לי בעבר.
אבל כעבור כמה דקות לא היה לה נוח והיא הציגה את כפות רגליה לפניי בכל הדרן.
הסוליות שלה עדיין רכות ומגרות. עדיין הייתי רוצה לטבול את לשוני בבשר הרך שלה.
הצורה הזו של האצבעות מסוגלת להטריף אותי. גם עכשיו שנים אחרי, כשכפות הרגליים לא מטופחות ומסודרות אני מגורה מהמחשבה שכל אחת מהאצבעות האלה נמצצה על ידי ביסודיות, כל אחת מהן נגעה בזין שלי פעמים רבות ולא פעם הן עוטרו במעטה הלבן והדביק של נוזלי הזרע שלי.
בימים שבאו לאחר המפגש הזה מצאתי את עצמי מביא ביד כמעט בלי שליטה אחת לכמה שעות למול התמונות האלה. הנה סוף סוף יש לי תמונות חדות וברורות של זוג כפות הרגליים שהגדיר אותי כפטישיסט כפות רגליים. אני מניח שהתמונות האלה ילוו אותי עוד הרבה שנים של פורקן מהיר ועוצמתי כאשר יתעורר הצורך.
