רבאק, העניין לא כזה מסובך!
אם אני רואה בחורה עם כפות רגליים יפות ומטופחות הולכת ברחובות העיר, אני רוצה להגיד לה שאני נמשך לכפות הרגליים שלה.
אני רוצה שהיא תדע שכפות הרגליים שלה יפות ומעוררות אותי ושהיא מגרה אותי באופן ספציפי בגלל המראה של כפות הרגליים שלה.
אני רוצה שהיא תקבל את המחמאה בשמחה ושהשיחה תוביל אותנו לכך שהיא תספר שהיא תמיד רצתה שמישהו ילקק את כפות הרגליים שלה ולכן היא מטפחת אותן וחושפת אותן בקיץ.
הרי לא כל כפות הרגליים מושכות, חלקן סתמיות ולא מעט מהן מזוויעות. הטיפוח לא תמיד יכול לעזור לעורר משיכה, למרות שיש בכוחו להפוך כף רגל דוחה לכזו שניתן לשקול בחיוב להכניס לפה - אז האם זה הגיוני לתת לאלה עם הכפות המושכות באמת פשוט לחלוף על פניי ברחוב?
האם זה הגיוני שעוברת בחורה שאני נמשך אל כפות רגליה ואני לא אנסה לפחות ליצור איתה שיחה?
בייחוד עכשיו, בעונה החמה, כאשר אני מוקף בכפות רגליים בכל פינה - הבנות התמימות בכלל לא מקדישות מחשבה שניה לכפות רגליהן - הדחף לומר את זה מתגבר.
אז מה הסיפור? למה לא ללכת ולהגיד?
כי זה מוזר לפתוח בשיחה עם העניין הזה. ככל שהבחורה שמעה על הנושא יותר כך היא תחשוב שזה קריפי. דווקא אותן בנות שלא נתקלו בתופעה עשויות לראות בזה מחמאה אמיתית ותו לא.
הפעם הראשונה שאמרתי לבחורה שיש לה כפות רגליים יפות הסעירה אותי לא פחות מעצם הנוכחות שלהן בקרבתי.
מדובר היה על סיוון, חברתה של אחותי, ששנים ספורות לפני כן נגעתי בכפות רגליה, כפי שסיפרתי בעבר. הפעם, היא ואחותי למדו לאיזו בגרות וביקשו את עזרתי. אני כבר הייתי חייל ושהיתי בבית בחופשה ושמחתי להיות בסביבתן. בשלב כלשהו נשארתי איתה לבד. לא העזתי לגעת בכפות שלה שוב, אבל לא יכולתי להפסיק ולבהות בהן, כל כך רציתי לגעת וללקק ובשלב כלשהו פשוט פלטתי בטון ענייני-אגבי:"יש לך כפות רגליים ממש יפות". היא מיד ענתה:"thank you" בחיוך קטן וידידותי ואני המשכתי הלאה, נלחץ מעצם המעמד.
סיוון ידעה מי אני ולא היתה לה סיבה לקחת את זה בצורה שהיא לא מחמאה. ועם זאת, מאוד נהנתי ל"התוודות" כביכול שאני מבחין בכפות רגליה ומוצא אותן יפות. אולי קיוויתי שזה יוביל בדרך כלשהי למגע עם כפות רגליה, אבל לא העזתי לקחת יוזמה מעבר לכך. גם לא רציתי שאחותי (שאין לה שום מושג על העניין (אני מקווה)) תבין מה הולך.
יש ריגוש בלחלוק את התשוקה על הנושא עם מושא התשוקה. אפילו אם זה נעשה בצורה תמימה.
שלב אחד מרגש לפני ההתעסקות והנגיעה עצמה בכפות הרגליים, שלב שאותו הרבה יותר קל להגשים הוא לדבר על זה.
הרעיון המקורי של הפוסט היום היה להתחיל את האינטראקציה במחמאה על כפות הרגליים. להפוך את העניין הזה לעיקר ולא לתוספת שמגיעה על הזמן, לאחר שנבנה אמון או מתפתחים רגשות.
הפעם הראשונה שבה באמת חשתי דחף להגיד את זה היתה בארצות הברית. שוטטתי בין הבארים המרובים של רחוב 6 באוסטין טקסס וראיתי לראשונה בחיי עשרות זוגות של כפות רגליים מטופחות סביבי. לא יכולתי לגעת, בקושי הצלחתי להחליף מילים, וכל מה שרציתי היה להגיד למישהי שיש לה כפות רגליים יפות.
לא הצלחתי. פשוט לא העזתי להגיד את זה. ראיתי בנות באות והולכות, שיכורות, יפות, אדישות - מן הסתם יכולתי לומר זאת ועוד הייתי מוציא מזה התחרמנות - אבל פשוט לא העזתי.
הפעם הראשונה שזכורה לי שאמרתי את זה לבחורה זרה היתה במועדון בהרצליה. הבחורה, מתולתלת חומת שיער ווחייכנית רקדה על הבר, כך שכפות הרגליים היפות שלה היו במרחק נגיעה ממני, וכשהיא ירדה משם, אחרי התלבטויות רבות ניגשתי אליה ואמרתי לה שיש לה כפות רגליים ממש יפות. היא פרצה בצחוק ורצתה ללכת משם. ניסיתי עוד לגרום לה לרקוד איתי, אבל הייתי סתם עוד אחד מהעשרות שהתחילו איתה באותו ערב.
הפעם הבאה היתה במועדון בלונדון מיניסטור בתל אביב. היתה שם רוסיה, דקיקה, גבוהה מעט ובלונדינית שמשכה הרבה מבטים. המועדון עוד היה ריק. היא נעלה סנדלים וחשפה אצבעות לבנבנות וקורצות. עברתי לידה כמה פעמים וחיכיתי שהחברים שלי יתרחקו משם ושתהיה לי שעת כושר.
עד שניגשתי אליה נגעתי לה בכתף, היא נפנתה אליי ואז אמרתי לה בקול יציב שיש לה כפות רגליים יפות. היא חייכה חיוך כנה, אמרה תודה ואפילו נגעה לי ביד. אני לעומת זאת, כל-כך לא ידעתי איך להמשיך שפשוט הלכתי משם. לא ציפיתי שהיא תיקח את זה כמחמאה ורק רציתי לפרוק את מה שרץ לי בראש. אה וגם חברה שלי היתה אמורה להגיע למועדון כך שלא יכולתי לצפות להתחרמן עם הבלונדה הזו או משהו.
בפייסבוק כמובן שפניתי לבנות והחמאתי להן על כפות רגליהן. כמעט כולן נרתעו, היתה אחת שפשוט אמרה תודה וקיבלה את המחמאה כמו שהיא. שוחחנו קצת ומשכתי את השיחה לכיוון כפות הרגליים. היא עדיין לא נרתעה. אפילו היה מקרה שהיא פנתה אליי בעצמה ואמרה שעכשיו היא היתה שמחה לקבל ממני מסאג' כפות רגליים מאחר והיא עמדה על רגליה כל אותו היום. מעבר לזה לא יצא לי מזה כלום, מאחר ואנחנו גרים רחוק זה מזו. הנה קצת תמונות שלה:
אבל בפייסבוק הסיכוי שלך לא לצאת קריפי הוא אפסי. נטשתי את הכיוון הזה.
עד היום, מחמאה לכפות הרגליים לא הובילה אותי לשום מקום. אבל הרעיון פשוט לא מפסיק להסעיר אותי. הפעם האחרונה שדיברתי ככה ישירות עם מישהי על כפות רגליה היתה באפליקציית שייקר. התחלנו שיחה ודיברנו על דברים די בנאליים עד שהחלטתי להתחיל לדבר איתה על מין. שעמם לי.
שאלתי אותה אם היא אוהבת סקס ושמרתי על אופי דברים מנומס.
ראיתי שהיא לא נראית טוב ושהיא ממש אוכלת מכף ידי אז החלטתי לבדוק עליה את עניין הפטיש.
אמרתי לה שאני למשל אוהב ללקק את כפות הרגליים של בת הזוג שלי ושאלתי אם היא היתה זורמת עם זה. פאק, אפילו עכשיו מחרמן אותי רק לכתוב את זה.
היא אמרה שלא היה מפריע לה ולאחר עוד מספר דקות שיחה ביקשה שנעבור לטלפון.
התקשרתי אליה מיד. 2 בלילה יום חמישי והיא מקשקשת לי שטויות על חייה. היא רוצה לעבוד דירה, היא גרה עם סבתא שלה.. בלה בלה בלה..
בשלב כלשהו הצלחתי להתחיל לסיים את השיחה, שקיבלה אופי קצת יותר בנאלי ברגע שעברנו לטלפון, אבל לפני שנגמר אמרתי לה:" אני ממש מקווה שיצא לי ללקק את כפות הרגליים שלך בקרוב".
מיד חשתי פרץ התעוררות מיני ואדרנלין.
אם לא ניסיתם להגיד את זה אתם חייבים למצוא לכם "קורבן" ולספר לה, בלי שהיא מוכנה לזה בכלל, על הרצון הזה שלכם.
מעבר לקו היתה שתיקה. אחר-כך היא שאלה אם על זה על העניין. האם בגלל זה אני מדבר איתה. אמרתי לה שלא וסיימתי את השיחה עם הבטחת הסרק הידועה:"נדבר". לא התקשרתי אליה שוב.
היתה פעם נוספת שאמרתי את זה. לפני קרוב לשנה, כאשר הייתי בניו-יורק. היה קיץ ומרכז העיר הוצף בבנות מכל העולם חשופות כפות רגליים מכל המינים והצבעים.
מצאתי לי איזו אסייתית צעירה עם כפות יפות ומטופחות. הצעירות מלוכסנות העיניים, דקיקות הגוף ויפות הכפות היו מחרמנות אותי בטירוף. הלכתי אחריה, מחפש את האומץ לפנות אליה. היא נכנסה לאיזו חנות ואני אחריה, מרגיש כמו סוטה מין מלוכלך יותר מאי פעם. לבסוף ניגשתי אליה ואמרתי לה באנגלית שיש לה כפות רגליים יפות. היא אמרה תודה ואני שאלתי עוד אם אני יכול לצלם אותן.
היא השיבה ב"לא" ברור במבטא אמריקאי ברור לא פחות ואני נמלטתי משם לפני שמשהו יסתבך.
אז עד שאאזור את האומץ לגשת לבחורה ברחוב ובמקום להתחיל איתה באופן רגיל - להחמיא לה על כף רגלה, אני מזמין אתכם לבדוק את הוידאו הבא. מדובר על בחור בשם ג'וזף ג'ונס שמשתייך לקהילת אמני הפיתוי. לבחור יש פטיש לכפות רגליים והוא מציג את עצמו בתור האדם היחיד באמריקה (או אולי בעולם) שמאמן גברים להשיג כפות רגליים של נשים.
הוא מלהג הרבה ושם יותר מדי מוסיקת ביניים, אבל יש שם כמה טיפים מעניינים:
http://www.youtube.com/watch?v=a1qkAaCmbYA
מקווה שאתם נהנים ממה שקורה בחוץ בימים אלה.
עד הפעם הבאה!
feetperson
אם אני רואה בחורה עם כפות רגליים יפות ומטופחות הולכת ברחובות העיר, אני רוצה להגיד לה שאני נמשך לכפות הרגליים שלה.
אני רוצה שהיא תדע שכפות הרגליים שלה יפות ומעוררות אותי ושהיא מגרה אותי באופן ספציפי בגלל המראה של כפות הרגליים שלה.
אני רוצה שהיא תקבל את המחמאה בשמחה ושהשיחה תוביל אותנו לכך שהיא תספר שהיא תמיד רצתה שמישהו ילקק את כפות הרגליים שלה ולכן היא מטפחת אותן וחושפת אותן בקיץ.
הרי לא כל כפות הרגליים מושכות, חלקן סתמיות ולא מעט מהן מזוויעות. הטיפוח לא תמיד יכול לעזור לעורר משיכה, למרות שיש בכוחו להפוך כף רגל דוחה לכזו שניתן לשקול בחיוב להכניס לפה - אז האם זה הגיוני לתת לאלה עם הכפות המושכות באמת פשוט לחלוף על פניי ברחוב?
האם זה הגיוני שעוברת בחורה שאני נמשך אל כפות רגליה ואני לא אנסה לפחות ליצור איתה שיחה?
בייחוד עכשיו, בעונה החמה, כאשר אני מוקף בכפות רגליים בכל פינה - הבנות התמימות בכלל לא מקדישות מחשבה שניה לכפות רגליהן - הדחף לומר את זה מתגבר.
אז מה הסיפור? למה לא ללכת ולהגיד?
כי זה מוזר לפתוח בשיחה עם העניין הזה. ככל שהבחורה שמעה על הנושא יותר כך היא תחשוב שזה קריפי. דווקא אותן בנות שלא נתקלו בתופעה עשויות לראות בזה מחמאה אמיתית ותו לא.
הפעם הראשונה שאמרתי לבחורה שיש לה כפות רגליים יפות הסעירה אותי לא פחות מעצם הנוכחות שלהן בקרבתי.
מדובר היה על סיוון, חברתה של אחותי, ששנים ספורות לפני כן נגעתי בכפות רגליה, כפי שסיפרתי בעבר. הפעם, היא ואחותי למדו לאיזו בגרות וביקשו את עזרתי. אני כבר הייתי חייל ושהיתי בבית בחופשה ושמחתי להיות בסביבתן. בשלב כלשהו נשארתי איתה לבד. לא העזתי לגעת בכפות שלה שוב, אבל לא יכולתי להפסיק ולבהות בהן, כל כך רציתי לגעת וללקק ובשלב כלשהו פשוט פלטתי בטון ענייני-אגבי:"יש לך כפות רגליים ממש יפות". היא מיד ענתה:"thank you" בחיוך קטן וידידותי ואני המשכתי הלאה, נלחץ מעצם המעמד.
סיוון ידעה מי אני ולא היתה לה סיבה לקחת את זה בצורה שהיא לא מחמאה. ועם זאת, מאוד נהנתי ל"התוודות" כביכול שאני מבחין בכפות רגליה ומוצא אותן יפות. אולי קיוויתי שזה יוביל בדרך כלשהי למגע עם כפות רגליה, אבל לא העזתי לקחת יוזמה מעבר לכך. גם לא רציתי שאחותי (שאין לה שום מושג על העניין (אני מקווה)) תבין מה הולך.
יש ריגוש בלחלוק את התשוקה על הנושא עם מושא התשוקה. אפילו אם זה נעשה בצורה תמימה.
שלב אחד מרגש לפני ההתעסקות והנגיעה עצמה בכפות הרגליים, שלב שאותו הרבה יותר קל להגשים הוא לדבר על זה.
הרעיון המקורי של הפוסט היום היה להתחיל את האינטראקציה במחמאה על כפות הרגליים. להפוך את העניין הזה לעיקר ולא לתוספת שמגיעה על הזמן, לאחר שנבנה אמון או מתפתחים רגשות.
הפעם הראשונה שבה באמת חשתי דחף להגיד את זה היתה בארצות הברית. שוטטתי בין הבארים המרובים של רחוב 6 באוסטין טקסס וראיתי לראשונה בחיי עשרות זוגות של כפות רגליים מטופחות סביבי. לא יכולתי לגעת, בקושי הצלחתי להחליף מילים, וכל מה שרציתי היה להגיד למישהי שיש לה כפות רגליים יפות.
לא הצלחתי. פשוט לא העזתי להגיד את זה. ראיתי בנות באות והולכות, שיכורות, יפות, אדישות - מן הסתם יכולתי לומר זאת ועוד הייתי מוציא מזה התחרמנות - אבל פשוט לא העזתי.
הפעם הראשונה שזכורה לי שאמרתי את זה לבחורה זרה היתה במועדון בהרצליה. הבחורה, מתולתלת חומת שיער ווחייכנית רקדה על הבר, כך שכפות הרגליים היפות שלה היו במרחק נגיעה ממני, וכשהיא ירדה משם, אחרי התלבטויות רבות ניגשתי אליה ואמרתי לה שיש לה כפות רגליים ממש יפות. היא פרצה בצחוק ורצתה ללכת משם. ניסיתי עוד לגרום לה לרקוד איתי, אבל הייתי סתם עוד אחד מהעשרות שהתחילו איתה באותו ערב.
הפעם הבאה היתה במועדון בלונדון מיניסטור בתל אביב. היתה שם רוסיה, דקיקה, גבוהה מעט ובלונדינית שמשכה הרבה מבטים. המועדון עוד היה ריק. היא נעלה סנדלים וחשפה אצבעות לבנבנות וקורצות. עברתי לידה כמה פעמים וחיכיתי שהחברים שלי יתרחקו משם ושתהיה לי שעת כושר.
עד שניגשתי אליה נגעתי לה בכתף, היא נפנתה אליי ואז אמרתי לה בקול יציב שיש לה כפות רגליים יפות. היא חייכה חיוך כנה, אמרה תודה ואפילו נגעה לי ביד. אני לעומת זאת, כל-כך לא ידעתי איך להמשיך שפשוט הלכתי משם. לא ציפיתי שהיא תיקח את זה כמחמאה ורק רציתי לפרוק את מה שרץ לי בראש. אה וגם חברה שלי היתה אמורה להגיע למועדון כך שלא יכולתי לצפות להתחרמן עם הבלונדה הזו או משהו.
בפייסבוק כמובן שפניתי לבנות והחמאתי להן על כפות רגליהן. כמעט כולן נרתעו, היתה אחת שפשוט אמרה תודה וקיבלה את המחמאה כמו שהיא. שוחחנו קצת ומשכתי את השיחה לכיוון כפות הרגליים. היא עדיין לא נרתעה. אפילו היה מקרה שהיא פנתה אליי בעצמה ואמרה שעכשיו היא היתה שמחה לקבל ממני מסאג' כפות רגליים מאחר והיא עמדה על רגליה כל אותו היום. מעבר לזה לא יצא לי מזה כלום, מאחר ואנחנו גרים רחוק זה מזו. הנה קצת תמונות שלה:
עד היום, מחמאה לכפות הרגליים לא הובילה אותי לשום מקום. אבל הרעיון פשוט לא מפסיק להסעיר אותי. הפעם האחרונה שדיברתי ככה ישירות עם מישהי על כפות רגליה היתה באפליקציית שייקר. התחלנו שיחה ודיברנו על דברים די בנאליים עד שהחלטתי להתחיל לדבר איתה על מין. שעמם לי.
שאלתי אותה אם היא אוהבת סקס ושמרתי על אופי דברים מנומס.
ראיתי שהיא לא נראית טוב ושהיא ממש אוכלת מכף ידי אז החלטתי לבדוק עליה את עניין הפטיש.
אמרתי לה שאני למשל אוהב ללקק את כפות הרגליים של בת הזוג שלי ושאלתי אם היא היתה זורמת עם זה. פאק, אפילו עכשיו מחרמן אותי רק לכתוב את זה.
היא אמרה שלא היה מפריע לה ולאחר עוד מספר דקות שיחה ביקשה שנעבור לטלפון.
התקשרתי אליה מיד. 2 בלילה יום חמישי והיא מקשקשת לי שטויות על חייה. היא רוצה לעבוד דירה, היא גרה עם סבתא שלה.. בלה בלה בלה..
בשלב כלשהו הצלחתי להתחיל לסיים את השיחה, שקיבלה אופי קצת יותר בנאלי ברגע שעברנו לטלפון, אבל לפני שנגמר אמרתי לה:" אני ממש מקווה שיצא לי ללקק את כפות הרגליים שלך בקרוב".
מיד חשתי פרץ התעוררות מיני ואדרנלין.
אם לא ניסיתם להגיד את זה אתם חייבים למצוא לכם "קורבן" ולספר לה, בלי שהיא מוכנה לזה בכלל, על הרצון הזה שלכם.
מעבר לקו היתה שתיקה. אחר-כך היא שאלה אם על זה על העניין. האם בגלל זה אני מדבר איתה. אמרתי לה שלא וסיימתי את השיחה עם הבטחת הסרק הידועה:"נדבר". לא התקשרתי אליה שוב.
היתה פעם נוספת שאמרתי את זה. לפני קרוב לשנה, כאשר הייתי בניו-יורק. היה קיץ ומרכז העיר הוצף בבנות מכל העולם חשופות כפות רגליים מכל המינים והצבעים.
מצאתי לי איזו אסייתית צעירה עם כפות יפות ומטופחות. הצעירות מלוכסנות העיניים, דקיקות הגוף ויפות הכפות היו מחרמנות אותי בטירוף. הלכתי אחריה, מחפש את האומץ לפנות אליה. היא נכנסה לאיזו חנות ואני אחריה, מרגיש כמו סוטה מין מלוכלך יותר מאי פעם. לבסוף ניגשתי אליה ואמרתי לה באנגלית שיש לה כפות רגליים יפות. היא אמרה תודה ואני שאלתי עוד אם אני יכול לצלם אותן.
היא השיבה ב"לא" ברור במבטא אמריקאי ברור לא פחות ואני נמלטתי משם לפני שמשהו יסתבך.
אז עד שאאזור את האומץ לגשת לבחורה ברחוב ובמקום להתחיל איתה באופן רגיל - להחמיא לה על כף רגלה, אני מזמין אתכם לבדוק את הוידאו הבא. מדובר על בחור בשם ג'וזף ג'ונס שמשתייך לקהילת אמני הפיתוי. לבחור יש פטיש לכפות רגליים והוא מציג את עצמו בתור האדם היחיד באמריקה (או אולי בעולם) שמאמן גברים להשיג כפות רגליים של נשים.
הוא מלהג הרבה ושם יותר מדי מוסיקת ביניים, אבל יש שם כמה טיפים מעניינים:
http://www.youtube.com/watch?v=a1qkAaCmbYA
מקווה שאתם נהנים ממה שקורה בחוץ בימים אלה.
עד הפעם הבאה!
feetperson
