אהלן
זוכרים את שירן מ"החורף החם במושב האחורי"?
אחרי אותו ערב היא לא יצרה איתי שוב קשר.
שלחתי לה קצת הודעות וסיכמנו שהיה ממש טוב ושצריך לעשות את זה שוב, אבל היוזמה נשארה לגמרי אצלי.
וכשלא שלחתי הודעה פשוט לא דיברנו.
מצד שני, היא תמיד השיבה על ההודעות, אז הנחתי שהיא מניחה לי לתפוס את ההובלה ותו לא.
גם אם טעיתי, והיא רוצה שאתפוגג - מה אכפת לי? אני את שלי כבר קיבלתי.
ואז היא שאלה אם היא שאלה אם גמרתי בפנים.
עניתי שלא נראה לי, ושאלתי למה.
היא אמרה שמאחר לה המחזור בכמה ימים אבל היא לא לחוצה.
זה החזיר אותי לכמה סיטואציות דומות בהן הייתי בעבר.
הפעם הראשונה היתה עם החברה הראשונה שלי, עליה כתבתי כבר בעבר.
גם איתה עשיתי סקס לא מוגן, כשהייתי בן 17.
במקרה שלה, היינו מספיק טפשים בשביל פשוט לגמור בפנים תוך הסתמכות על פיקציית "הימים הבטוחים".
רק שה"ימים הבטוחים" אצלנו נמשכו גם שבוע אחרי שהם היו אמורים להיגמר.
אז היא נכנסה להריון, ולמזלנו העניין הסתיים בהפלה די מהר ובלי הוצאות כספיות גדולות.
מצד שני, רבנו כמו משוגעים ושנינו חששנו שחיינו יהרסו. היא פחדה על הבריאות שלה. פחדה שהיא לא תוכל להיכנס שוב להריון. היום יש לה בת קטנה ומתוקה שאני משוגע עליה.
הפעם השניה שסיפור כזה קרה לי ראויה להתייחסות מעמיקה יותר.
לבחורה קראו גל. ובפעם הראשונה שראיתי אותה הייתי בן 17 והיא היתה בת 15.
היא היתה חברה של אחותי ואחת הבנות היותר מושכות שהיו בסביבתי באותה תקופה.
היו לה תווי פנים של נסיכה, עם עיניים חומות תואמות, אף קטן וחמוד, שפתיים משורטטות ושיער ארוך, חלק וגולש.
היה לה עור שחום מעט, חזה גדול, עגול ומעוצב. תחת קטן ורגליים חטובות ומגרות. כפות הרגליים שלה הציצו מתוך סנדליה, עם אצבעות ארוכות וציפורניים יפות וגדולות.
נמשכתי אליה באופן מיידי. היא, לעומת זאת, לא הראתה סימנים שהיא מבחינה בקיומי.
רק לקראת הגיוס שלי היא החלה לשלוח לכיווני מבטים. ואני תמיד שמחתי להימצא בקירבתה, להביט על כפות רגליה או סתם לגשש האם יש לי מצב איתה.
אבל לא היה מצב. בזמן התיכון היה לה איזה חבר ערס וכשאני התגייסתי היא כבר החליפה לחבר אחר שאיתו היא נשארה כמה שנים.
למרות זאת, הייתי רואה אותה לא מעט.
באותם ימים היתה לי חברה, זאת עליה סיפרתי קודם, שהיתה מושכת הרבה פחות, והיינו יוצאים יחד עם גל, אחותי ועוד חברה אחרת, מיכל - גם בעלת חזה גדול ביותר למועדונים. באותם ימים גל ואחותי היו חברות טובות ולכן היא היתה באה איתנו הרבה ואני יכולתי לאסוף הרבה חומר.
אין ספק, כפות הרגליים שלה סיפקו לי הרבה מאוד פורקן עצמי. כשהיינו רוקדים במועדון, הייתי לוטש עיניים בכפות רגליה וחושב עליהן כשהייתי מזיין את החברה שלי אחר-כך.
פלירטטתי איתה בלי הרף, אבל לא העזתי להתחיל איתה, למרות שהמשיכה שלי אליה היתה ברורה ויוקדת לכולם - כפי שהתברר לי אחרי מספר שנים.
לא התחלתי איתה כי היתה לי חברה. גם כשנפרדנו זה לא נראה לגיטימי.
לא התחלתי איתה כי היה לה חבר.
לא התחלתי איתה כי היא היתה חברה של אחותי הקטנה.
אבל כפות הרגליים שלה נשארו סקסיות ומגרות ומול פרצופי כל הזמן.
הזמן עבר והיא החלה להשמין. הרגליים שלה נשארו רזות אבל הבטן שלה התנפחה והיא היתה פחות מושכת. אבל מבחינתי היא היתה עדיין יפהפיה וסקסית. שנים של משיכה והכרות עיוורו אותי לגמרי.
חיפשתי הזדמנויות לגעת בכפות רגליה וכמעט לא היו כאלה.
היא היתה מסתובבת יחפה אצלי בבית ואצל אחותי בחדר. הפכתי לידיד טוב שלה רק כדי להיות בנוכחות כפות רגליה.
באחד הערבים ישבנו כל המשפחה לראות סרט, והיא ישבה איתנו, לא רחוק ממני, כפות רגליה היחפות מונחות על אותו שרפרף כמוני. לא יכולתי להפסיק להביט בהן. אפילו נגעתי עם כפות הרגליים שלי בשלה, רק כדי להרגיש אותן קצת. היא נרתעה. באותו ערב שפשפתי בפראות.
בהזדמנות אחרת היינו כל החבורה בים. הזמנתי אותה לעשות איזה סיבוב על החוף. היא זיינה לי במוח על השטויות שלה.
כן, לא ציינתי שהבחורה היתה טיפשה למדי, אם כי סיגלה לעצמה מניירות של אינטיליגנטית כדי להסוות את זה.
התיישבנו בפינה מרוחקת מכל השאר על החוף ואזרתי אומץ והתחלתי לגעת ברגליה. מנקה את החול מהן. היא לא אמרה כלום. המשכתי לגעת בעור שלה שכל-כך הרבה זמן התאוותי להרגיש, עד שהיא קברה את רגליה בתוך החול. אולי כדי למנוע ממני לגעת בהן. בהיתי ברגליים הטמונות בחול ופתאום לא הבנתי מה אני עושה פה בכלל אז הצעתי לה לחזור.
כשחזרנו לכל החבורה לא הצלחתי להתאפק ושוב, ליד כולם, נגעתי לה כאילו כבדרך אגב בכפות הרגליים, זוכה עקב כך למבטים נוקבים של אחותי וחברתה מיכל, עד שגל שוב קברה את כפותיה בחול.
חזרתי הביתה ושפשפתי בנחישות פרועה. באותו ערב והרבה ימים אחר-כך.
הזמן המשיך לחלוף. היא רזתה חזרה ונפרדה מהחבר שלה. ואז חזרה אליו ואז שוב נפרדה. היא סיפרה שמתחילים איתה בלי סוף עכשיו כשהיא רזה.
היתה לנו מערכת יחסים לא ברורה. הייתי כבר בלי חברה אבל עדיין האח הגדול של חברה שלה. נפגשנו לפעמים אבל בשום אופן לא הצלחתי להתגבר על עצמי ולהתחיל איתה. הסיכון היה עדיין גבוה מדי בעיניי.
והיא היתה עדיין יפהפיה בלתי מושגת מבחינתי. מושא לפנטזיות סודיות שלי.
בינתיים התחלתי ללמוד באוניברסיטה והתרחקתי מכל זה. אחותי והיא התרחקו גם כן.
מדי פעם הייתי מרים לה טלפון (לא היה פייסבוק והמסנג'ר הישן של וונדווס רק לתמונה) ודורש בשלומה.
בתקופה הזו כבר היתה לי מצלמה בפלא-פון והבנתי לחרדתי, שאין לי כלל תמונות של כפות רגליה.
אז לפני שטסתי לעבוד בארה"ב, מאורע מכונן שעליו ארחיב בעתיד, התקשרתי אליה וביקשתי לפגוש אותה כדי להגיד שלום.
נפגשנו מתחת לבניין שלה. היא לא נראתה טוב.
מבחורה סקסית ומלאת חיים היא הפכה לאט לאט ל"סבתא" באופייה. היה לה שוב חבר, קצין בקבע או שטות אחרת.
ישבתי לידה. היא היתה עם כפכפים, אבל כפות הרגליים שלה היו חבולות משום מה. היא קיבלה מכה או משהו והיה לה שחור בציפורניים. הורדתי את הפלאפון מתחת לרגליים וצילמתי. היה פלאש. שיט.
היא לא הבינה מה עשיתי ושאלה אם אני מצלם. הצלחתי לא לגמגמם ולקשקש משהו על המכשיר שעושה שטויות.
הצלחתי לשמור תמונה של כפות רגליה.
טסתי לארה"ב ושם קיבלתי כאפה רצינית לגבי מה הן באמת כפות רגליים יפות. כשחזרתי לארץ לקח לי הרבה זמן לחזור ולהימשך לכפות רגליים של ישראלית ממוצעת. לגבי גל, היתה לי את התמונה שצילמתי והתמונה הזו הורידה לי את החשק לשמוע ממנה בכלל. ופה סוף סוף חלה נקודת המפנה.
כשנפגשנו שוב הייתי כבר בן 25-26. היא שוב היתה יפה אבל כבר התרגשתי ממנה פחות. הבנתי ששום דבר לא יקרה ולמדתי לחיות עם זה. ידעתי גם, שלמעט הגשמת פנטזיה היא לעולם לא תוכל להיכנס לנעליהן של בנות האוניברסיטה המתוחכמות איתן התרועעתי.
נפגשנו שוב במופע בהשתתפותה של אחותי. היא ישבה לידי ולולא ידעתי שזה בלתי סביר הייתי נשבע שהיא נמשכת אליי. שפת הגוף שלה חיפשה קירבה והיא לא הפסיקה לנסות לפתח שיחה.
לא הרבה זמן לאחר מכן היתה חופשת פסח. אותה חברה של אחותי - מיכל, שגם כן למדה באוניברסיטה שלי, ערכה מסיבת יום הולדת בביתה. היא הזמינה קומץ של חברים.
גל ביקשה שאקפיץ אותה, מכיוון שהיא לא מכירה שם איש, ולא רצתה להגיע לבד. היא ישבה לידי והיה לנו ממש נחמד. היינו קצת אאוטסיידרים בין שאר הקרואים שהיו חברים ללימודים וצחקנו ביננו. חברה של מיכל מהלימודים שהכרתיה בצורה שטחית התיישבה קרוב אליי וקיוותה ככל הנראה שאתחיל איתה. היא נראתה ממש טוב, מהצפונבוניות האלה שכל אחד מת לזיין. במצב אחר הייתי מפלרטט איתה. הפעם, העדפתי לשמור את תשומת הלב רק לגל.
יצאנו ביחד מאותו המפגש וגל השתעשעה ברעיון שנמשיך משם לשתות. אחר-כך היא התחרטה אז סתם לקחתי אותה הביתה והיא הציעה שאולי ניסע לים בכמה ימים הקרובים.
אף פעם לא הייתי איתה בים לבד. ואפילו עכשיו, במרחק שנים משם, מתקשה לי הזין על עצם המחשבה על לבלות איתה, כשהיא יחפה ובבגד ים, כמה שעות טובות.
אז הרמתי אליה טלפון כעבור יום או יומיים וקבענו לנסוע לים ביחד.
אספתי אותה. היא נכנסה אליי לאוטו, עם כל הנוכחות המגרה שלה. התיישבה על המושב לידי והורידה בטבעיות ובתמימות את הסנדלים, אפילו לא קולטת את המבטים שאני מגניב.
מצאנו לנו מקום בחוף ראשון. המים היו קרים מכדי להיכנס אז התיישבנו על החוף.
למרות שהיא לא היתה אותה ילדה דקיקה וכוסית כל-כך, שראיתי לראשונה שבע שנים לפני כן, נמשכתי אליה בטירוף. נמשכתי לרעיון של להיות איתה וידעתי שאם היה סיכוי אי פעם שמשהו יקרה - זה הזמן והמקום.
התרגשתי מאוד בזמן השיחה איתה.
ניסיתם פעם לנהל שיחה בזמן שאתם מתרגשים?
מכירים את זה שהפה מרגיש צורך לדבר והראש נמצא במקום אחר, הלב דופק ואין לכם מושג אם מה שאתם אומרים הגיוני בכלל?
ליטפתי קצת את רגליה וראיתי שהיא לא נרתעת. אחר כך עברתי למצב שכיבה בעוד שהיא יושבת לצדי וליטפתי את כפות רגליה. היא בתגובה החלה לנגוע לי ברגל. זה היה סימן חיובי.
התיישבתי למולה וראיתי שעכשיו היא זו שמאבדת את הריכוז, הפה שלה מדבר אבל הראש במקום אחר. קלטתי שהיא מתרגשת. ראיתי את הציפייה על הפנים שלה שאנשק אותה.
אז נישקתי.
איזו תחושת התעלות זו היתה להגיע למצב הזה. כבר לא האמנתי שזה יכול לקרות לי וציפיתי לחיות את חיי בידיעה שעל אף שרציתי להשיג אותה - לא הצלחתי.
אבל עכשיו היא היתה פה איתי מתנשקת איתי בלהט. לא התאפקתי ושלחתי יד לחזה הענק שלה.
היא עצרה אותי והזכירה שיש אנשים סביבנו.
סיכמנו שנצא. עוד באותו ערב. היא רצתה ערב רומנטי ולעשות את זה לפי הספר.
לקחתי אותה הביתה ובערב אספתי אותה שוב ונסענו לאיזה בית קפה. דיברנו על שטויות והתנשקנו.
בייחוד זכורה לי נשיקה ארוכה במכונית בדרך הביתה, כשהיא ישבה לידי, האור מפנסי הדרך נשפך על פניה היפים ושפתיה המעוצבות מזמינות כל-כך.
הגענו אליי לחדר. היא הספיקה למלמל משהו על איזה חדר נחמד יש לי לפני שהתנפלתי עליה. התחרמנו בטירוף, ממש כאילו גם היא חיכתה לזה כל השנים האלה. קצת לפני שהורדתי לה את החולצה היא עצרה אותי ורצתה לדעת אם אני אוהב אותה.
בדיעבד אני חושב שזה אחד התכסיסים השפלים שבחורה יכולה לנקוט בהם כדי לקבל הבעת רגשות. אנחנו ב"קשר" פחות מ24 שעות והיא מצפה לרגשות מוצפים בלב שעד לפני שעות אחדות היה מכונה משומנת של ריסון ואיפוק.
הדבר היחיד שהיא היתה יכולה לקבל היו שקרים. והיום הייתי משקר לה ללא היסוס. צר לי להודות.
אבל אז, בעקבות החוויות שעברתי בארה"ב, נאחזתי באמירת אמת וחששתי שכל דבר שקר שיוצא מפי יוצק ריקבון על נשמתי.
אז עשיתי כמיטב יכולתי להתפלפל במילים כדי להגיד לה מה שהיא רצתה בלי לשקר לה.
זה עבד.
היא הורידה את החולצה וחשפה חזה גדול עם עטרות פטמה גדולות. לי זה קצת הורס. אני מעדיף את הפטמה צנועה ושאת רוב שטח החזה יתפוס עור גוף חלק. אבל זה לא מנע ממני לינוק את שדיה כתינוק מורעב. רבאק, כמה נוזלי גוף איבדתי בגלל החזה הזה והנה הוא עכשיו בפה שלי.
מהר מאוד היא היתה ערומה וכך גם אני.
לא היססתי.
לא ביקשתי רשות.
לא איבדתי זמן ולקחתי את כפות רגליה אל פי.
בלהט היצרים היא גנחה שאני סוטה, ואני המשכתי ללקק את האצבעות שלה ואת סוליותיה.
היא משכה אותי אליה ועשינו סקס פרוע ומלא יצרים. היא שכבה מתחתיי, שדיה התפוחים רוטטים ומקפצים ואני, כאחוז טירוף, מתביית על כל אחד מהם, מלקק ומוצץ בלהט, עוצר כדי לטעום משפתיה, לחכך את לשוני בלשונה וחוזר אל שדיה, ידיי מרחפות על גופה, אוחזות בשדיה המגרים ויורדות אל עכוזה, משם מלטפות את רגליה, אותן רגליים מחוטבות שהסעירו את דמיוני כל כך הרבה שנים. אני משפר שוב תנוחה מחבר את פי אל פיה ומתענג שוב על לשונה, כשאני מרגיש שאני קרוב מדי לסוף ומרגיע מעט סערת היצרים. עוד כמה רגעים חולפים ואני מבין שחלפה סכנת הגמירה המוקדמת.
עכשיו אני מתרומם, עדיין מחובר אליה ומרים את כף רגלה אליי, מחזיק אותה בעקב ומוצץ את אצבעותיה. היא שוב מלמלה שאני מלוכלך בלחישה צרודה ורוטטת מתשוקה ואני פשוט ניסיתי לחקוק לעד את הרגע הזה שבו אני חודר אליה ומלקק את כפות רגליה המגרות.
עכשיו כבר הייתי דלוק לחלוטין. נשכבתי עליה שוב, שיפרתי את התנוחה שתהיה חדירה חלקה והתחלתי לבטוש בכל כוחי את איברי הזקור לתוך גופה. עוד כמה רגעים של דחיפות מהירות, גניחות קצרות של קוצר נשימה וריח חזק של סקס טוב באוויר והוצאתי את הזין שלי כדי לגמור על בטנה.
אחרי הערב הזה היו לנו עוד מספר מפגשים ואז נגמר החופש ואני חזרתי לאוניברסיטה. היא רצתה שנדבר בטלפון כמה פעמים ביום ודוגרי, לא היה לנו על מה לדבר.
כפות הרגליים שלה לא היו מטופחות. העקבים שלה היו קשים וכך גם חלק מעור הסוליה. זה קצת ביאס אותי. היא לא שמה לק בכלל, אבל התחלתי לשכנע אותה לעשות זאת. היא הבינה שכפות רגליים זו הסטיה שלי וכשזה לא היה באמצע סקס זה טיפה הרתיע אותה. אבל מה אכפת לי?
היא רצתה שאביע רגשות ודרשה לדעת שוב ושוב אם אני אוהב אותה ויום אחד היא שלפה שהמחזור שלה מאחר.
ירד לי הלב לתחתונים. לא עברו הרבה שנים מאז הפעם הקודמת שזה קרה וחוסר האונים שלי מהפעם ההיא איים לשוב.
ביקשתי שהיא תעשה בדיקה אבל היא היתה לחוצה מדי אפילו ללכת לקנות את הבדיקה.
היא החלה לומר לי דברים כמו "אני מרגישה שמשהו גדל בתוכי" וכל מיני קשקושים אמהיים כביכול.
חלפו שבועיים וחצי והיא לא קיבלה מחזור.
כמה זמן יכול מחזור לאחר?
השיחות שלנו הפכו בעיקר לצעקות וריבים. הייתי בלימודים. היו בנות אחרות שהתחלתי לתת בהן את עיניי ולא היה לי סבלנות לשטויות שלה.
לבסוף היא התקשרה אליי, רגועה לשם שינוי, והודיעה לי שהיא עשתה בדיקה וזה שלילי ושיחקה אותה כאילו מסכת הייסורים שהיא העבירה אותי בשבועיים האחרונים לא קרתה.
אפשר לומר שנפרדנו.
עבר זמן. נרגעתי.
בהמשך נפגשנו שוב. בסוכות. היא באה לביתי לביקור. אחותי, שכבר מאסה בה, נאלצה לשוחח איתה בגללי ואז צפינו בסרט ואני עשיתי לה מסאג' ארוך בכפות הרגליים.
לא הצלחתי להכניס אותה שוב למיטה.
מה לא ניסיתי? אפילו השתמשתי במלחמת לבנון השניה ממנה חזרתי חי כדי לנסות לגרום לה להתחרמן איתי שוב.
ככל שעבר הזמן והתרחקנו מהחרא שהיא האכילה אותי שכחתי מהרע ורק זכרתי שאני רוצה ללקק את כפות רגליה.
לבסוף הקשר נותק לחלוטין.
היא היום נשואה לאיזה ערס ויש להם ילד קטן ומכוער עם שיער ארוך.
אבל הסיפור הזה נתן לי מספיק חומר להרבה זמן. כשהייתי מגיע להורים לישון הייתי נזכר בסקס שעשינו שם ומאונן על זה. את הזיכרון הזה אי אפשר לקחת לי.
הנה כמה תמונות שלה. כאמור, לא השכלתי לשמור תמונות של כפות רגליה. אבל אני מאמין שתבינו את מקור המשיכה לבחורה:
אם נחזור לשירן, הנחתי שצפוי לי קטע דומה, למרות שהיא בחורה יותר רגועה ונעימה ואני הרבה יותר מבוגר. אבל קווי הדמיון בין השתיים, גם החיצוניים - מאוד רבים, אז חששתי.
לא היה מה לחשוש.
היא באמת נכנסה להריון והיא לקחה את זה באופן יחסי יותר רגוע.
יחסי.
מכיוון שהיא באה מספק משפחת מצוקה ואבא שלה עובד כמפנה זבל, הסכמתי לעזור לה עם ההפלה.
נפגשנו כדי לדבר ובבת אחת צצו ועלו כל ההבדלים בינינו שלא הצלחתי למצוא לפני כן בפגישה שלנו. היא היתה לחוצה וכעסה עליי על שהכנסתי אותה להריון. אבל לעזאזל, איזו שווה היא. גם עכשיו, כשהבנתי שהיא רק מנסה להשיג ממני את הכסף להפלה ולא רוצה לראות אותי - טפחתי לעצמי על השכם שהצלחתי לפתוח אותה.
וידאתי שיש לה מסמך רשמי שמעיד שהיא באמת בהריון, ואין פה איזה תרגיל עוקץ. הכל נראה בסדר.
העברתי לה את הכסף ותפסתי קצת מרחק כי זה מה שהרגשתי שהיא רוצה.
היא מחקה אותי מהפייסבוק בכעס על כך שהתרחקתי.
בנות. לך תבין.
על טעויות משלמים. הייתי משוכנע שהיא על גלולות וליל התשוקה איתה עלה לי כמו בילוי עם 5 זונות צמרת או קשר של כמה חודשים.
כל זה היה לפני יותר מחודש.
עכשיו קיץ, וכפות הרגליים כובשות את מדרכות תל אביב ומוציאות אותי לגמרי מאיפוס.
יש לי עוד מלא סיפורים ואינספור תמונות להעלות. רק צריך למצוא את הזמן לעשות זאת.
תודה למי שקורא ולמי שמעודד. משמח לדעת שיש אנשים שקוראים ורוצים לראות עוד.
בפעם הבאה נדבר על הצורך להביע מילולית את הכמיהה לכפות רגליים.
זוכרים את שירן מ"החורף החם במושב האחורי"?
אחרי אותו ערב היא לא יצרה איתי שוב קשר.
שלחתי לה קצת הודעות וסיכמנו שהיה ממש טוב ושצריך לעשות את זה שוב, אבל היוזמה נשארה לגמרי אצלי.
וכשלא שלחתי הודעה פשוט לא דיברנו.
מצד שני, היא תמיד השיבה על ההודעות, אז הנחתי שהיא מניחה לי לתפוס את ההובלה ותו לא.
גם אם טעיתי, והיא רוצה שאתפוגג - מה אכפת לי? אני את שלי כבר קיבלתי.
ואז היא שאלה אם היא שאלה אם גמרתי בפנים.
עניתי שלא נראה לי, ושאלתי למה.
היא אמרה שמאחר לה המחזור בכמה ימים אבל היא לא לחוצה.
זה החזיר אותי לכמה סיטואציות דומות בהן הייתי בעבר.
הפעם הראשונה היתה עם החברה הראשונה שלי, עליה כתבתי כבר בעבר.
גם איתה עשיתי סקס לא מוגן, כשהייתי בן 17.
במקרה שלה, היינו מספיק טפשים בשביל פשוט לגמור בפנים תוך הסתמכות על פיקציית "הימים הבטוחים".
רק שה"ימים הבטוחים" אצלנו נמשכו גם שבוע אחרי שהם היו אמורים להיגמר.
אז היא נכנסה להריון, ולמזלנו העניין הסתיים בהפלה די מהר ובלי הוצאות כספיות גדולות.
מצד שני, רבנו כמו משוגעים ושנינו חששנו שחיינו יהרסו. היא פחדה על הבריאות שלה. פחדה שהיא לא תוכל להיכנס שוב להריון. היום יש לה בת קטנה ומתוקה שאני משוגע עליה.
הפעם השניה שסיפור כזה קרה לי ראויה להתייחסות מעמיקה יותר.
לבחורה קראו גל. ובפעם הראשונה שראיתי אותה הייתי בן 17 והיא היתה בת 15.
היא היתה חברה של אחותי ואחת הבנות היותר מושכות שהיו בסביבתי באותה תקופה.
היו לה תווי פנים של נסיכה, עם עיניים חומות תואמות, אף קטן וחמוד, שפתיים משורטטות ושיער ארוך, חלק וגולש.
היה לה עור שחום מעט, חזה גדול, עגול ומעוצב. תחת קטן ורגליים חטובות ומגרות. כפות הרגליים שלה הציצו מתוך סנדליה, עם אצבעות ארוכות וציפורניים יפות וגדולות.
נמשכתי אליה באופן מיידי. היא, לעומת זאת, לא הראתה סימנים שהיא מבחינה בקיומי.
רק לקראת הגיוס שלי היא החלה לשלוח לכיווני מבטים. ואני תמיד שמחתי להימצא בקירבתה, להביט על כפות רגליה או סתם לגשש האם יש לי מצב איתה.
אבל לא היה מצב. בזמן התיכון היה לה איזה חבר ערס וכשאני התגייסתי היא כבר החליפה לחבר אחר שאיתו היא נשארה כמה שנים.
למרות זאת, הייתי רואה אותה לא מעט.
באותם ימים היתה לי חברה, זאת עליה סיפרתי קודם, שהיתה מושכת הרבה פחות, והיינו יוצאים יחד עם גל, אחותי ועוד חברה אחרת, מיכל - גם בעלת חזה גדול ביותר למועדונים. באותם ימים גל ואחותי היו חברות טובות ולכן היא היתה באה איתנו הרבה ואני יכולתי לאסוף הרבה חומר.
אין ספק, כפות הרגליים שלה סיפקו לי הרבה מאוד פורקן עצמי. כשהיינו רוקדים במועדון, הייתי לוטש עיניים בכפות רגליה וחושב עליהן כשהייתי מזיין את החברה שלי אחר-כך.
פלירטטתי איתה בלי הרף, אבל לא העזתי להתחיל איתה, למרות שהמשיכה שלי אליה היתה ברורה ויוקדת לכולם - כפי שהתברר לי אחרי מספר שנים.
לא התחלתי איתה כי היתה לי חברה. גם כשנפרדנו זה לא נראה לגיטימי.
לא התחלתי איתה כי היה לה חבר.
לא התחלתי איתה כי היא היתה חברה של אחותי הקטנה.
אבל כפות הרגליים שלה נשארו סקסיות ומגרות ומול פרצופי כל הזמן.
הזמן עבר והיא החלה להשמין. הרגליים שלה נשארו רזות אבל הבטן שלה התנפחה והיא היתה פחות מושכת. אבל מבחינתי היא היתה עדיין יפהפיה וסקסית. שנים של משיכה והכרות עיוורו אותי לגמרי.
חיפשתי הזדמנויות לגעת בכפות רגליה וכמעט לא היו כאלה.
היא היתה מסתובבת יחפה אצלי בבית ואצל אחותי בחדר. הפכתי לידיד טוב שלה רק כדי להיות בנוכחות כפות רגליה.
באחד הערבים ישבנו כל המשפחה לראות סרט, והיא ישבה איתנו, לא רחוק ממני, כפות רגליה היחפות מונחות על אותו שרפרף כמוני. לא יכולתי להפסיק להביט בהן. אפילו נגעתי עם כפות הרגליים שלי בשלה, רק כדי להרגיש אותן קצת. היא נרתעה. באותו ערב שפשפתי בפראות.
בהזדמנות אחרת היינו כל החבורה בים. הזמנתי אותה לעשות איזה סיבוב על החוף. היא זיינה לי במוח על השטויות שלה.
כן, לא ציינתי שהבחורה היתה טיפשה למדי, אם כי סיגלה לעצמה מניירות של אינטיליגנטית כדי להסוות את זה.
התיישבנו בפינה מרוחקת מכל השאר על החוף ואזרתי אומץ והתחלתי לגעת ברגליה. מנקה את החול מהן. היא לא אמרה כלום. המשכתי לגעת בעור שלה שכל-כך הרבה זמן התאוותי להרגיש, עד שהיא קברה את רגליה בתוך החול. אולי כדי למנוע ממני לגעת בהן. בהיתי ברגליים הטמונות בחול ופתאום לא הבנתי מה אני עושה פה בכלל אז הצעתי לה לחזור.
כשחזרנו לכל החבורה לא הצלחתי להתאפק ושוב, ליד כולם, נגעתי לה כאילו כבדרך אגב בכפות הרגליים, זוכה עקב כך למבטים נוקבים של אחותי וחברתה מיכל, עד שגל שוב קברה את כפותיה בחול.
חזרתי הביתה ושפשפתי בנחישות פרועה. באותו ערב והרבה ימים אחר-כך.
הזמן המשיך לחלוף. היא רזתה חזרה ונפרדה מהחבר שלה. ואז חזרה אליו ואז שוב נפרדה. היא סיפרה שמתחילים איתה בלי סוף עכשיו כשהיא רזה.
היתה לנו מערכת יחסים לא ברורה. הייתי כבר בלי חברה אבל עדיין האח הגדול של חברה שלה. נפגשנו לפעמים אבל בשום אופן לא הצלחתי להתגבר על עצמי ולהתחיל איתה. הסיכון היה עדיין גבוה מדי בעיניי.
והיא היתה עדיין יפהפיה בלתי מושגת מבחינתי. מושא לפנטזיות סודיות שלי.
בינתיים התחלתי ללמוד באוניברסיטה והתרחקתי מכל זה. אחותי והיא התרחקו גם כן.
מדי פעם הייתי מרים לה טלפון (לא היה פייסבוק והמסנג'ר הישן של וונדווס רק לתמונה) ודורש בשלומה.
בתקופה הזו כבר היתה לי מצלמה בפלא-פון והבנתי לחרדתי, שאין לי כלל תמונות של כפות רגליה.
אז לפני שטסתי לעבוד בארה"ב, מאורע מכונן שעליו ארחיב בעתיד, התקשרתי אליה וביקשתי לפגוש אותה כדי להגיד שלום.
נפגשנו מתחת לבניין שלה. היא לא נראתה טוב.
מבחורה סקסית ומלאת חיים היא הפכה לאט לאט ל"סבתא" באופייה. היה לה שוב חבר, קצין בקבע או שטות אחרת.
ישבתי לידה. היא היתה עם כפכפים, אבל כפות הרגליים שלה היו חבולות משום מה. היא קיבלה מכה או משהו והיה לה שחור בציפורניים. הורדתי את הפלאפון מתחת לרגליים וצילמתי. היה פלאש. שיט.
היא לא הבינה מה עשיתי ושאלה אם אני מצלם. הצלחתי לא לגמגמם ולקשקש משהו על המכשיר שעושה שטויות.
הצלחתי לשמור תמונה של כפות רגליה.
טסתי לארה"ב ושם קיבלתי כאפה רצינית לגבי מה הן באמת כפות רגליים יפות. כשחזרתי לארץ לקח לי הרבה זמן לחזור ולהימשך לכפות רגליים של ישראלית ממוצעת. לגבי גל, היתה לי את התמונה שצילמתי והתמונה הזו הורידה לי את החשק לשמוע ממנה בכלל. ופה סוף סוף חלה נקודת המפנה.
כשנפגשנו שוב הייתי כבר בן 25-26. היא שוב היתה יפה אבל כבר התרגשתי ממנה פחות. הבנתי ששום דבר לא יקרה ולמדתי לחיות עם זה. ידעתי גם, שלמעט הגשמת פנטזיה היא לעולם לא תוכל להיכנס לנעליהן של בנות האוניברסיטה המתוחכמות איתן התרועעתי.
נפגשנו שוב במופע בהשתתפותה של אחותי. היא ישבה לידי ולולא ידעתי שזה בלתי סביר הייתי נשבע שהיא נמשכת אליי. שפת הגוף שלה חיפשה קירבה והיא לא הפסיקה לנסות לפתח שיחה.
לא הרבה זמן לאחר מכן היתה חופשת פסח. אותה חברה של אחותי - מיכל, שגם כן למדה באוניברסיטה שלי, ערכה מסיבת יום הולדת בביתה. היא הזמינה קומץ של חברים.
גל ביקשה שאקפיץ אותה, מכיוון שהיא לא מכירה שם איש, ולא רצתה להגיע לבד. היא ישבה לידי והיה לנו ממש נחמד. היינו קצת אאוטסיידרים בין שאר הקרואים שהיו חברים ללימודים וצחקנו ביננו. חברה של מיכל מהלימודים שהכרתיה בצורה שטחית התיישבה קרוב אליי וקיוותה ככל הנראה שאתחיל איתה. היא נראתה ממש טוב, מהצפונבוניות האלה שכל אחד מת לזיין. במצב אחר הייתי מפלרטט איתה. הפעם, העדפתי לשמור את תשומת הלב רק לגל.
יצאנו ביחד מאותו המפגש וגל השתעשעה ברעיון שנמשיך משם לשתות. אחר-כך היא התחרטה אז סתם לקחתי אותה הביתה והיא הציעה שאולי ניסע לים בכמה ימים הקרובים.
אף פעם לא הייתי איתה בים לבד. ואפילו עכשיו, במרחק שנים משם, מתקשה לי הזין על עצם המחשבה על לבלות איתה, כשהיא יחפה ובבגד ים, כמה שעות טובות.
אז הרמתי אליה טלפון כעבור יום או יומיים וקבענו לנסוע לים ביחד.
אספתי אותה. היא נכנסה אליי לאוטו, עם כל הנוכחות המגרה שלה. התיישבה על המושב לידי והורידה בטבעיות ובתמימות את הסנדלים, אפילו לא קולטת את המבטים שאני מגניב.
מצאנו לנו מקום בחוף ראשון. המים היו קרים מכדי להיכנס אז התיישבנו על החוף.
למרות שהיא לא היתה אותה ילדה דקיקה וכוסית כל-כך, שראיתי לראשונה שבע שנים לפני כן, נמשכתי אליה בטירוף. נמשכתי לרעיון של להיות איתה וידעתי שאם היה סיכוי אי פעם שמשהו יקרה - זה הזמן והמקום.
התרגשתי מאוד בזמן השיחה איתה.
ניסיתם פעם לנהל שיחה בזמן שאתם מתרגשים?
מכירים את זה שהפה מרגיש צורך לדבר והראש נמצא במקום אחר, הלב דופק ואין לכם מושג אם מה שאתם אומרים הגיוני בכלל?
ליטפתי קצת את רגליה וראיתי שהיא לא נרתעת. אחר כך עברתי למצב שכיבה בעוד שהיא יושבת לצדי וליטפתי את כפות רגליה. היא בתגובה החלה לנגוע לי ברגל. זה היה סימן חיובי.
התיישבתי למולה וראיתי שעכשיו היא זו שמאבדת את הריכוז, הפה שלה מדבר אבל הראש במקום אחר. קלטתי שהיא מתרגשת. ראיתי את הציפייה על הפנים שלה שאנשק אותה.
אז נישקתי.
איזו תחושת התעלות זו היתה להגיע למצב הזה. כבר לא האמנתי שזה יכול לקרות לי וציפיתי לחיות את חיי בידיעה שעל אף שרציתי להשיג אותה - לא הצלחתי.
אבל עכשיו היא היתה פה איתי מתנשקת איתי בלהט. לא התאפקתי ושלחתי יד לחזה הענק שלה.
היא עצרה אותי והזכירה שיש אנשים סביבנו.
סיכמנו שנצא. עוד באותו ערב. היא רצתה ערב רומנטי ולעשות את זה לפי הספר.
לקחתי אותה הביתה ובערב אספתי אותה שוב ונסענו לאיזה בית קפה. דיברנו על שטויות והתנשקנו.
בייחוד זכורה לי נשיקה ארוכה במכונית בדרך הביתה, כשהיא ישבה לידי, האור מפנסי הדרך נשפך על פניה היפים ושפתיה המעוצבות מזמינות כל-כך.
הגענו אליי לחדר. היא הספיקה למלמל משהו על איזה חדר נחמד יש לי לפני שהתנפלתי עליה. התחרמנו בטירוף, ממש כאילו גם היא חיכתה לזה כל השנים האלה. קצת לפני שהורדתי לה את החולצה היא עצרה אותי ורצתה לדעת אם אני אוהב אותה.
בדיעבד אני חושב שזה אחד התכסיסים השפלים שבחורה יכולה לנקוט בהם כדי לקבל הבעת רגשות. אנחנו ב"קשר" פחות מ24 שעות והיא מצפה לרגשות מוצפים בלב שעד לפני שעות אחדות היה מכונה משומנת של ריסון ואיפוק.
הדבר היחיד שהיא היתה יכולה לקבל היו שקרים. והיום הייתי משקר לה ללא היסוס. צר לי להודות.
אבל אז, בעקבות החוויות שעברתי בארה"ב, נאחזתי באמירת אמת וחששתי שכל דבר שקר שיוצא מפי יוצק ריקבון על נשמתי.
אז עשיתי כמיטב יכולתי להתפלפל במילים כדי להגיד לה מה שהיא רצתה בלי לשקר לה.
זה עבד.
היא הורידה את החולצה וחשפה חזה גדול עם עטרות פטמה גדולות. לי זה קצת הורס. אני מעדיף את הפטמה צנועה ושאת רוב שטח החזה יתפוס עור גוף חלק. אבל זה לא מנע ממני לינוק את שדיה כתינוק מורעב. רבאק, כמה נוזלי גוף איבדתי בגלל החזה הזה והנה הוא עכשיו בפה שלי.
מהר מאוד היא היתה ערומה וכך גם אני.
לא היססתי.
לא ביקשתי רשות.
לא איבדתי זמן ולקחתי את כפות רגליה אל פי.
בלהט היצרים היא גנחה שאני סוטה, ואני המשכתי ללקק את האצבעות שלה ואת סוליותיה.
היא משכה אותי אליה ועשינו סקס פרוע ומלא יצרים. היא שכבה מתחתיי, שדיה התפוחים רוטטים ומקפצים ואני, כאחוז טירוף, מתביית על כל אחד מהם, מלקק ומוצץ בלהט, עוצר כדי לטעום משפתיה, לחכך את לשוני בלשונה וחוזר אל שדיה, ידיי מרחפות על גופה, אוחזות בשדיה המגרים ויורדות אל עכוזה, משם מלטפות את רגליה, אותן רגליים מחוטבות שהסעירו את דמיוני כל כך הרבה שנים. אני משפר שוב תנוחה מחבר את פי אל פיה ומתענג שוב על לשונה, כשאני מרגיש שאני קרוב מדי לסוף ומרגיע מעט סערת היצרים. עוד כמה רגעים חולפים ואני מבין שחלפה סכנת הגמירה המוקדמת.
עכשיו אני מתרומם, עדיין מחובר אליה ומרים את כף רגלה אליי, מחזיק אותה בעקב ומוצץ את אצבעותיה. היא שוב מלמלה שאני מלוכלך בלחישה צרודה ורוטטת מתשוקה ואני פשוט ניסיתי לחקוק לעד את הרגע הזה שבו אני חודר אליה ומלקק את כפות רגליה המגרות.
עכשיו כבר הייתי דלוק לחלוטין. נשכבתי עליה שוב, שיפרתי את התנוחה שתהיה חדירה חלקה והתחלתי לבטוש בכל כוחי את איברי הזקור לתוך גופה. עוד כמה רגעים של דחיפות מהירות, גניחות קצרות של קוצר נשימה וריח חזק של סקס טוב באוויר והוצאתי את הזין שלי כדי לגמור על בטנה.
אחרי הערב הזה היו לנו עוד מספר מפגשים ואז נגמר החופש ואני חזרתי לאוניברסיטה. היא רצתה שנדבר בטלפון כמה פעמים ביום ודוגרי, לא היה לנו על מה לדבר.
כפות הרגליים שלה לא היו מטופחות. העקבים שלה היו קשים וכך גם חלק מעור הסוליה. זה קצת ביאס אותי. היא לא שמה לק בכלל, אבל התחלתי לשכנע אותה לעשות זאת. היא הבינה שכפות רגליים זו הסטיה שלי וכשזה לא היה באמצע סקס זה טיפה הרתיע אותה. אבל מה אכפת לי?
היא רצתה שאביע רגשות ודרשה לדעת שוב ושוב אם אני אוהב אותה ויום אחד היא שלפה שהמחזור שלה מאחר.
ירד לי הלב לתחתונים. לא עברו הרבה שנים מאז הפעם הקודמת שזה קרה וחוסר האונים שלי מהפעם ההיא איים לשוב.
ביקשתי שהיא תעשה בדיקה אבל היא היתה לחוצה מדי אפילו ללכת לקנות את הבדיקה.
היא החלה לומר לי דברים כמו "אני מרגישה שמשהו גדל בתוכי" וכל מיני קשקושים אמהיים כביכול.
חלפו שבועיים וחצי והיא לא קיבלה מחזור.
כמה זמן יכול מחזור לאחר?
השיחות שלנו הפכו בעיקר לצעקות וריבים. הייתי בלימודים. היו בנות אחרות שהתחלתי לתת בהן את עיניי ולא היה לי סבלנות לשטויות שלה.
לבסוף היא התקשרה אליי, רגועה לשם שינוי, והודיעה לי שהיא עשתה בדיקה וזה שלילי ושיחקה אותה כאילו מסכת הייסורים שהיא העבירה אותי בשבועיים האחרונים לא קרתה.
אפשר לומר שנפרדנו.
עבר זמן. נרגעתי.
בהמשך נפגשנו שוב. בסוכות. היא באה לביתי לביקור. אחותי, שכבר מאסה בה, נאלצה לשוחח איתה בגללי ואז צפינו בסרט ואני עשיתי לה מסאג' ארוך בכפות הרגליים.
לא הצלחתי להכניס אותה שוב למיטה.
מה לא ניסיתי? אפילו השתמשתי במלחמת לבנון השניה ממנה חזרתי חי כדי לנסות לגרום לה להתחרמן איתי שוב.
ככל שעבר הזמן והתרחקנו מהחרא שהיא האכילה אותי שכחתי מהרע ורק זכרתי שאני רוצה ללקק את כפות רגליה.
לבסוף הקשר נותק לחלוטין.
היא היום נשואה לאיזה ערס ויש להם ילד קטן ומכוער עם שיער ארוך.
אבל הסיפור הזה נתן לי מספיק חומר להרבה זמן. כשהייתי מגיע להורים לישון הייתי נזכר בסקס שעשינו שם ומאונן על זה. את הזיכרון הזה אי אפשר לקחת לי.
הנה כמה תמונות שלה. כאמור, לא השכלתי לשמור תמונות של כפות רגליה. אבל אני מאמין שתבינו את מקור המשיכה לבחורה:
אם נחזור לשירן, הנחתי שצפוי לי קטע דומה, למרות שהיא בחורה יותר רגועה ונעימה ואני הרבה יותר מבוגר. אבל קווי הדמיון בין השתיים, גם החיצוניים - מאוד רבים, אז חששתי.
לא היה מה לחשוש.
היא באמת נכנסה להריון והיא לקחה את זה באופן יחסי יותר רגוע.
יחסי.
מכיוון שהיא באה מספק משפחת מצוקה ואבא שלה עובד כמפנה זבל, הסכמתי לעזור לה עם ההפלה.
נפגשנו כדי לדבר ובבת אחת צצו ועלו כל ההבדלים בינינו שלא הצלחתי למצוא לפני כן בפגישה שלנו. היא היתה לחוצה וכעסה עליי על שהכנסתי אותה להריון. אבל לעזאזל, איזו שווה היא. גם עכשיו, כשהבנתי שהיא רק מנסה להשיג ממני את הכסף להפלה ולא רוצה לראות אותי - טפחתי לעצמי על השכם שהצלחתי לפתוח אותה.
וידאתי שיש לה מסמך רשמי שמעיד שהיא באמת בהריון, ואין פה איזה תרגיל עוקץ. הכל נראה בסדר.
העברתי לה את הכסף ותפסתי קצת מרחק כי זה מה שהרגשתי שהיא רוצה.
היא מחקה אותי מהפייסבוק בכעס על כך שהתרחקתי.
בנות. לך תבין.
על טעויות משלמים. הייתי משוכנע שהיא על גלולות וליל התשוקה איתה עלה לי כמו בילוי עם 5 זונות צמרת או קשר של כמה חודשים.
כל זה היה לפני יותר מחודש.
עכשיו קיץ, וכפות הרגליים כובשות את מדרכות תל אביב ומוציאות אותי לגמרי מאיפוס.
יש לי עוד מלא סיפורים ואינספור תמונות להעלות. רק צריך למצוא את הזמן לעשות זאת.
תודה למי שקורא ולמי שמעודד. משמח לדעת שיש אנשים שקוראים ורוצים לראות עוד.
בפעם הבאה נדבר על הצורך להביע מילולית את הכמיהה לכפות רגליים.
