אחד הדברים שקשים במיוחד לפטישיסט רגליים בעל מודעות עצמית הוא הבעייתיות שבתוספת הקריטריון.
מאחר וקיימים שלושה קריטריונים מובילים, ואף אחת לא מושלמת (לא שאני כן..) לרוב יש נטייה ללכת עם זו שמחזיקה בשניים מתוך שלושה קריטריונים. כך שניתן לומר שרוב הבנות שהייתי איתן השתייכו לאחד משלוש הקטגוריות:
איפה אני מדרג את חשיבות כפות הרגליים במערך הדרישות הכולל שלי מבת זוג פוטנציאלית?
אני אישית התחבטתי רבות בעניין הזה.
תסלחו לי על השטחיות שבעניין, מובן שחשיבות האופי והכימיה ביני לבין בחורה מאפילים על כל סממן חיצוני, אבל עוד יותר ברור שמראש אני אפנה רק לכאלה שמושכות אותי חיצונית, ומתוכן אנסה למצוא את זו שאהבתי את תחביביה, בדיחותיה, אופייה ושאר דברים שהופכים שני זרים לבני זוג.
אחרי ההבהרה הזו אפשר ליישר את העניבה ולהמשיך בקו המקורי:
אני הגעתי למסקנה שישנם שלושה קריטריונים חיצוניים ששווים בחשיבותם אצלי: הפנים, החזה וכפות הרגליים.
אז איפה הבעיה? למה זה קשה?
דבר ראשון זה קשה, כי אתה חייב לשמור את זה לעצמך. בעוד שכל שאר הסובבים אותך שופטים בחורה עפ"י הקריטריונים הסטנדרטיים, אתה חייב לזכור שיש עניין נוסף שעובד אצלך. לפעמים תיאלץ לפסול בחורה נאה אך בעלת כפות מזוויעות, או לחילופין לסנגר על בחירתך בבחורה לא מצודדת במיוחד, אך בעלת כפות מגרות. כאמור, יש פה קריטריון שלם נוסף שמבדיל אותך מכל האחרים ועשוי לבלבל אותך ולגרום לחברים שלך לתהות לגביך.
אני באופן אישי לא מייחס חשיבות רבה למה שחושבים הסובבים אותי, אבל הבעייתיות ברורה.
מאחר וקיימים שלושה קריטריונים מובילים, ואף אחת לא מושלמת (לא שאני כן..) לרוב יש נטייה ללכת עם זו שמחזיקה בשניים מתוך שלושה קריטריונים. כך שניתן לומר שרוב הבנות שהייתי איתן השתייכו לאחד משלוש הקטגוריות:
א. יפה עם חזה גדול/יפה וכפות סבירות.
ב. יפה עם כפות רגליים יפות וחזה לא משהו.
ג. בעלת חזה גדול/יפה וכפות רגליים יפות ופנים בעייתיות.
אני חייב לומר, שכל אחד מהסוגים האלה מתסכל בדרכו שלו. אבל עד שאמצא מישהי שעונה על כולם או שאתבגר/אפסיק לחשוב בצורה כזו, אני אמשיך להיות מתוסכל.
בכל אופן, את יפעת (שם בדוי), שמשתייכת לקטגוריה ב' בגדול, ראיתי בפייסבוק.
בימינו, כשכפות רגליים מצולמות מכל זווית ומועלות לפייסבוק, זה הופך את החיים להרבה יותר קלים.
הנה כמה תמונות שלה שראיתי בפייסבוק:
והדובדבן:
מה שתמיד מנחה אותי בדייטים עם בנות בעלות כפות רגליים יפות זה איך להגיע למצב שאני מלקק לה את האצבעות.
עם השנים נהייתי יותר נועז בגישה שלי. המקרה הזה הוא דווקא יוצא דופן.
לאחר ששוחחנו קצת בפייסבוק וסיכמנו על פגישה, הצעתי לה שנלך לפארק, נעשה שם מיני-פיקניק בשעות הערב.
היה לי כבר את הלוקיישן מוכן בראש מאחר ויצא לי להיות שם עם בחורה אחרת.
המטרה היתה ברורה: אני והיא, עם שמיכה ומשקאות קלים, בפינה נסתרת של הפארק. שוברים את הקרח ומפה לשם אני מתחיל במסאג' שנגמר במציצת בהונות.
אבל כשהגענו לסיטואציה הזו ראיתי שקשה לשבור איתה את הקרח. קנינו שתיה ומשהו לנשנש, נסענו עד לפארק. הלכנו לפינה הנסתרת. ישבנו לנו על השמיכה. היה קיץ. היא חלצה סנדלים ונתנה דרור לכפות רגליה שהיו משוחות בלק סגול והזמינו ליקוק. אבל מאחר והיא היתה קצרה בזמן, לא הצלחתי לעורר את הנוחות הנדרשת. צילמתי לא מעט תמונות תקריב של כפות הרגליים האלה (תמונות שאבדו לי. איך? קיבינימט.), אבל זה הכל.
הסעתי אותה הביתה, אפילו לא נישקתי אותה (שזו טעות נפרדת..), וחזרתי מתוסכל הביתה. אחרי כמה ימים הלכנו לסרט. בסינמה סיטי. כשיצאנו ממנו היא התלוננה על כאבים בכפות רגליים. :)
אין כמו בחורה שמתלוננת על כאבים בכפות רגליים. מצאנו לנו פינה לשבת ועיסיתי את כפותיה בהנאה. אבל אתה לא יכול ללקק כפות רגליים בסיטואציה כזו. מה גם שמאחר והיא הלכה יחפה על הריצפה המטונפת של הסינמה סיטי.. בואו נאמר שיש גבול גם לפטיש שלי...
לצערי, הקשר דעך לאחר מכן לכמה שבועות. כבר התחלתי לחשוב שאני לא הולך ללקק את כפות הרגליים שלה. בזמן הזה הספקתי לפתוח את הבלוג, וגם לפגוש אחרות. ואז הצלחתי לקבוע איתה שוב פגישה קצרה. החלטתי שהפעם אני לא אפספס, לא חשוב כמה מוזר אני אצא בעיניה.
הלכנו שוב לאותו הפארק, לפינה נסתרת אחרת. הפעם אכלנו יוגורט.
היא נעלה סנדלים מזוויעות. צילמתי שוב את כפות הרגליים שלה מאחר והיה לה פרנץ' עם לק ורוד. אחד השילובים האהובים עליי.
הפעם היתה לי תוכנית נסתרת. הבאתי איתי קרם רגליים. מוצר חובה לכל חובב כפות רגליים. עוד לא נולדה הבחורה שתתנגד לטיפול כזה. אז אמרתי לה שבגלל שבפעם הקודמת כאבו לה כפות הרגליים, החלטתי להביא את הקרם הזה והצעתי לה מסאג'. היא שמחה. אז לקחתי כמות לא גדולה ועיסיתי את כפותיה היטב.
הפעולה הפשוטה הזו נותנת לא פחות מ4 אפקטים:
- מרככת את העור, מה שהופך את חוויית הליקוק ליותר נעימה.
- מסלקת ריחות רעים. רק הריח הנעים של הקרם נשאר.
- מרכך את הבחורה.. היא כבר מתמסרת למגע שלך ולהנאה שניתן לשאוב מכפות הרגליים.
- נותן לך קרדיט על שכביכול אתה משקיען.
מהסיטואציה הזו להגיע לליקוק הכפות הנפלאות שלה כבר לא לקח הרבה. היא היתה נורא נבוכה וניסתה למשוך אותי משם. הרגעתי אותה בעדינות והמשכתי ללקק עוד כמה דקות. אחר-כך התחרמנו קצת שם על הדשא, עד שהגיע הזמן שלה שוב ללכת. לפני ששמתי לה את הסנדלים, ליקקתי שוב את הרגל. עברתי על הסוליה ומצצתי היטב את האצבעות. את ה"וי" שלי סימנתי.
כפי שקורה לפעמים, היא ניתקה ממני מגע, אחרי הדייט הזה. אמנם הכל הלך בנעימים, אבל יש בנות שלא יודעות איך להכיל סיטואציות כאלה. או שסתם נמאס לה ממני.
זה כמובן סיפור אחד מני רבים. אני אשתדל לספר את כולם. לא תמיד יהיו לי תמונות מפורטות כאלה, או בכלל. ובמקרים כאלה אשתדל להרחיב יותר בתיאורים.
זהו, מקווה שנהנתם. אשמח לשמוע תגובות.
בימינו, כשכפות רגליים מצולמות מכל זווית ומועלות לפייסבוק, זה הופך את החיים להרבה יותר קלים.
הנה כמה תמונות שלה שראיתי בפייסבוק:
 |
| אצבעות יפות ומסודרות. נגיעה קלה ומחרמנת של לק |
 |
| מקבלת פדיקור |
 |
 |
 |
| מבט מלמעלה. לק אדום זה תמיד טוב |
 |
| על החוף. קצת יותר מדי ורידים לטעמי |
 |
| השמאלית. אבל אני מאמין שכבר זיהיתם |
והדובדבן:
 |
| אחת התמונות הטובות שראיתי. ומה ששכנע אותי סופית שאני חייב לפגוש אותה |
עם השנים נהייתי יותר נועז בגישה שלי. המקרה הזה הוא דווקא יוצא דופן.
לאחר ששוחחנו קצת בפייסבוק וסיכמנו על פגישה, הצעתי לה שנלך לפארק, נעשה שם מיני-פיקניק בשעות הערב.
היה לי כבר את הלוקיישן מוכן בראש מאחר ויצא לי להיות שם עם בחורה אחרת.
המטרה היתה ברורה: אני והיא, עם שמיכה ומשקאות קלים, בפינה נסתרת של הפארק. שוברים את הקרח ומפה לשם אני מתחיל במסאג' שנגמר במציצת בהונות.
אבל כשהגענו לסיטואציה הזו ראיתי שקשה לשבור איתה את הקרח. קנינו שתיה ומשהו לנשנש, נסענו עד לפארק. הלכנו לפינה הנסתרת. ישבנו לנו על השמיכה. היה קיץ. היא חלצה סנדלים ונתנה דרור לכפות רגליה שהיו משוחות בלק סגול והזמינו ליקוק. אבל מאחר והיא היתה קצרה בזמן, לא הצלחתי לעורר את הנוחות הנדרשת. צילמתי לא מעט תמונות תקריב של כפות הרגליים האלה (תמונות שאבדו לי. איך? קיבינימט.), אבל זה הכל.
הסעתי אותה הביתה, אפילו לא נישקתי אותה (שזו טעות נפרדת..), וחזרתי מתוסכל הביתה. אחרי כמה ימים הלכנו לסרט. בסינמה סיטי. כשיצאנו ממנו היא התלוננה על כאבים בכפות רגליים. :)
אין כמו בחורה שמתלוננת על כאבים בכפות רגליים. מצאנו לנו פינה לשבת ועיסיתי את כפותיה בהנאה. אבל אתה לא יכול ללקק כפות רגליים בסיטואציה כזו. מה גם שמאחר והיא הלכה יחפה על הריצפה המטונפת של הסינמה סיטי.. בואו נאמר שיש גבול גם לפטיש שלי...
לצערי, הקשר דעך לאחר מכן לכמה שבועות. כבר התחלתי לחשוב שאני לא הולך ללקק את כפות הרגליים שלה. בזמן הזה הספקתי לפתוח את הבלוג, וגם לפגוש אחרות. ואז הצלחתי לקבוע איתה שוב פגישה קצרה. החלטתי שהפעם אני לא אפספס, לא חשוב כמה מוזר אני אצא בעיניה.
הלכנו שוב לאותו הפארק, לפינה נסתרת אחרת. הפעם אכלנו יוגורט.
היא נעלה סנדלים מזוויעות. צילמתי שוב את כפות הרגליים שלה מאחר והיה לה פרנץ' עם לק ורוד. אחד השילובים האהובים עליי.
הפעולה הפשוטה הזו נותנת לא פחות מ4 אפקטים:
- מרככת את העור, מה שהופך את חוויית הליקוק ליותר נעימה.
- מסלקת ריחות רעים. רק הריח הנעים של הקרם נשאר.
- מרכך את הבחורה.. היא כבר מתמסרת למגע שלך ולהנאה שניתן לשאוב מכפות הרגליים.
- נותן לך קרדיט על שכביכול אתה משקיען.
מהסיטואציה הזו להגיע לליקוק הכפות הנפלאות שלה כבר לא לקח הרבה. היא היתה נורא נבוכה וניסתה למשוך אותי משם. הרגעתי אותה בעדינות והמשכתי ללקק עוד כמה דקות. אחר-כך התחרמנו קצת שם על הדשא, עד שהגיע הזמן שלה שוב ללכת. לפני ששמתי לה את הסנדלים, ליקקתי שוב את הרגל. עברתי על הסוליה ומצצתי היטב את האצבעות. את ה"וי" שלי סימנתי.
כפי שקורה לפעמים, היא ניתקה ממני מגע, אחרי הדייט הזה. אמנם הכל הלך בנעימים, אבל יש בנות שלא יודעות איך להכיל סיטואציות כאלה. או שסתם נמאס לה ממני.
זה כמובן סיפור אחד מני רבים. אני אשתדל לספר את כולם. לא תמיד יהיו לי תמונות מפורטות כאלה, או בכלל. ובמקרים כאלה אשתדל להרחיב יותר בתיאורים.
זהו, מקווה שנהנתם. אשמח לשמוע תגובות.
איזה כיף לקרוא! אתה כותב פשוט נהדר, כל אדם עם פוט פטיש בישראל צריך לקרוא את הבלוג הזה.
השבמחקכיף נורא לקרוא על מישהו כמונו, על איך שהוא מסתדר עם הפטיש, איך להתנהל עם נשים מהבחינה הזאת..
תודה רבה על הבלוג הזה, אתה עושה עבודה נהדרת!