במהלך השבועות האחרונים צץ הפוסט של בחור בשם זארון בורנט הנושא את השם "המדריך לג'נטלמן בתרבות האונס".
אני ממליץ לכל אחד מכם לקרוא את זה.
לא מדובר בטקסט פשוט לעיכול וכל גבר הגון שקורא אותו יחוש התנגדות מיידית להיותו מונח אוטומטית על "כס הנאשמים" על לא עוול בכפו.
העובדה שאת הטקסט הזה כתב גבר, שלא מוציא את עצמו מכלל ה"נאשמים" היא זו שהפכה את הטקסט הזה לויראלי וגרמה לכך שהוא יתורגם לשפות רבות ויופץ בכלי המדיה החברתית.
לא הרבה אחרי הפרסום הזה הופיע פוסט בפייסבוק של מיני אושיה תל-אביבית בשם Infy snow שמתאר מסע שגרתי שלה על גבי אופניים הביתה בתום יום עבודה בפאב בו היא מברמנת.
מטרת הסרטון לדבריה היתה להראות לחבר שלה את כמות הפניות ותשומת הלב שהיא מקבלת כשהיא בגפה. מסתבר שהחבר שלה לא הפנים איך בת זוגו נראית והוא הניח שאם אף אחד לא פונה אליו אז ככה זה אצל כולם.
חלק מהאינטראקציות שלה הן בחזקת מטרד. חלקן מטרד קליל וחלקן כזה שעובר את הגבול. חלק מהאינטראקציות הן לא יותר מאשר החלפת משפטים בין אנשים (אם כי לדבריה, אף אחד לא שאל אותה אם היא מעוניינת באינטראקציה).
אני ממליץ לכל אחד מכם לצפות בסרטון הזה.
כאח גדול לשתי אחיות קטנות וכמי שהיה בן זוג של לא מעט בנות אני מודע בהחלט לכך שכשבנות נמצאות לבדן הן בגדר מטרה. אף גבר (ששואף לשמור על הבריאות שלו) לא הטריד בחורה שהסתובבה איתי, בין אם היא בת זוג, בת משפחה או ידידה. העובדה שהדבר לא קורה עשויה להשכיח ממני ומשכמותי איך זה להיות בחורה לבד.
לאחר שנתקלתי בשני הפוסטים לעיל התחלתי לשאול את עצמי מה היא תרומתי להקטנת והחפצת בנות המין היפה. האם אני, בעצם העובדה שאני כותב בלוג שכזה, בו אני מפרסם סיפורים, תמונות וחוויות, האם אני תורם להנצחת תרבות האונס?
האם ייתכן, שמי מקוראיי עשוי למצוא בכתביי לגיטימציה להתנהגות ברברית או חסרת כבוד לבנות המין היפה?
אני לא מתכוון להיתמם. הבלוג הזה לא מפאר את שכלן של הנשים או נלחם למען שילובן באופן שיוויוני בשוק העבודה, הוא לא בא להסביר כיצד נשים חושבות או מדוע הן פועלות כפי שהן פועלות.
לא.
לא.
הבלוג הזה נכתב על ידי גבר מנקודת מבטו של גבר למען קהל גברי. הבלוג מספק הצצה לעולם המחשבות הגברי או לפחות לעולם המחשבות שלי.
אני מודה בחולשותיי ומדובר בכפות רגליים נשיות יפות. כשאני רואה כאלה על בחורה מושכת אני רוצה להיות איתה. האם זה הופך אותי למטרידן?
כשאני ניגש לבחורה ומתחיל לדבר איתה מבלי ששאלתי אם האינטראקציה מקובלת עליה
כשאני מחמיא לה על מראה כפות רגליה מבלי שהיא מכירה אותי
כשאני מבקש הכוונה ואז מנצל את ההזדמנות שהיא עצרה כדי לעזור לי ומתחיל איתה
כשאני בוהה כמעט בחוסר שליטה בכפות רגליה או בכלל על הגוף שלה כשהיא עוברת מולי
האם אני מטריד אותה?
ככל הנראה התשובה היא כן.
....................
מצד שני, אולי החמרתי עם עצמי פה.
כי
כשאני מסתכל על כפות רגליים או שאר גוף של בחורה ברחוב, אני מסתכל על מה שהיא בחרה לחשוף.
כשאני מוצא תירוץ נוח כמו לשאול איך מגיעים לרחוב כלשהו ואז מתחיל איתה אני בסה"כ מנסה ליצור הזדמנות. זה נכון שייתכן שלבחור הבא שיפנה אליה היא תהיה פחות סבלנית, אבל קשה לומר שבנות ישראל סובלות מעודף נחמדות גם ככה.
כפות רגליים הן איבר בדיוק כמו כל דבר אחר. זה לא לגיטימי להחמיא לבחורה שאתה לא מכיר בכל מקרה, אבל כשעושים את זה נכון זה נחשב רומנטי.
האם אפשר בכלל להכיר מישהי חדשה בלי לגשת ולדבר עם מישהי שאינך מכיר? ואם זה מטריד כל-כך מדוע 100% מהבנות שאני מתחיל איתן מגיבות בחיוך רחב ומאושר? האם חיוך מאוזן לאוזן הוא סממן של הטרדה?
הרי ידוע שההבדל בין מתחיל למטריד הוא באיך שאתה נראה.
אולי הכל שטויות?
אז מה הדבר הנכון לעשות?
פירוש קיצוני של "המדריך לג'נטלמן" עשוי לגרום לגברים רגישים להפסיק לפנות לנשים לגמרי מפחד להצטייר כמטרידים. האם זה מה שאנחנו רוצים? זה מה שהן רוצות? האם בנות ישראל מסוגלות להתמודד עם קרירות גברית סטייל אירופה?
האם גברי ישראל יוכלו למצוא כל סוג של זוגיות אם יפסיקו לפנות לבנות?
אני לא רואה את עצמי כמעצב דעת קהל ואין לי את היוהרה לחשוב שבאמת יש לי השפעה ניכרת על מישהו. אבל אם אני זורק חלוק אבן לנהר ויוצר אדוות, אני רוצה לוודא שהן האדוות הנכונות.
הקונפליקט הפנימי של הבלוג הזה הוא שהוא מחצין מחשבות פנימיות ושם אותן על שולחן הדיונים. ובכל זאת אדם רשאי שיהיה פער בין מחשבותיו למעשיו. אני יכול למשל להרהר עמוקות באפשרות לבצע שוד בנק, להגיע למסקנה שזה בלתי מוסרי ולהמשיך עם חיי אבל אם הבריות יהיו מודעים למחשבותיי? האם אחשב אדם בלתי מוסרי על עצם הרהור באפשרות על שוד?
אז מה השורה התחתונה? מה עושים עם כל זה?
מבחינתי, הכל נמדד במעשים.
כל עוד הנשים שנקרות בדרכי זוכות ליחס אדיב ומכובד. כל עוד אני פונה אליהן בנימוס, חיוך ומשתדל להשאיר טעם טוב של מחמאה - גם אם לא שגרתית - אני מאמין שאני לא תורם באופן משמעותי לאגף המטרידים.
מה עם התמונות אתם שואלים? האם איני תורם להחפצת הנשים בפרסום תמונות של כפות רגליים?
כן.. כנראה שאי אפשר לצאת לגמרי נקי כפיים מהסיפור הזה.
וגם נו, מה שהן לא יודעות ... בטח לא צריך להטריד אותן.
אז עד הפעם הבאה, תהיו טובים.
וזו, השורה התחתונה.
כן.. כנראה שאי אפשר לצאת לגמרי נקי כפיים מהסיפור הזה.
וגם נו, מה שהן לא יודעות ... בטח לא צריך להטריד אותן.
אז עד הפעם הבאה, תהיו טובים.
וזו, השורה התחתונה.
מסכים עם כל מילה אחי
השבמחקפוסט ממש מרענן,
השבמחקומסכים איתך, מה שהן לא יודעות לא צריך להטריד אותן.
אתה בסדר גמור.מוסרי מאין כמוך.לא עשית שום דבר רע.תמשיך ככה.אתה מנומס ונחמד.ממש לא מישהו שאפשר לשים תחת כל כותרת מטרידן.
השבמחקהירגע.
אחלה בלוג.