פאטיש לכפות רגליים של בנות אומר שבכל רגע נתון, כאשר אתה נמצא בשטח ציבורי, אתה עשוי לפגוש בחורה שהיא מושלמת בשבילך. בחורה שמסוגלת לגרות אותך ברמות שגם היא לא מעלה על דעתה.
השנים האחרונות הביאו איתן בשורה של טיפוח כפות רגליים והבנות מתהדרות בפדיקורים שהיו בעבר נחלת הדמיון או נחלת בנות הניכר בלבד.
אבל למרות הטיפוח, עדיין זה לא מספיק שכיח לפגוש מישהי שבאמת קיבלה טיפול פדיקור מקיף ומתהדרת בציפורניים מטופחות ויפהפיות.
זו הסיבה שכמעט קיבלתי התקפת לב כשנכנסתי לסופר יום אחד וקלטתי את הבחורה הזו שמתהלכת שם עם בן זוג, חמושה בכפות רגליים מושלמות, אצבעות ארוכות וברורות עם ציפורניים גדולות שמעוטרות בלק שקוף עם גימורי פרנץ' שנעשו ללא ספק ביד מקצועית. הייתי שם עם בת זוג אז לא יכולתי לעשות דבר בנושא. בטח לא לצלם.
יצאנו מהחנות הזו והלכנו לבית של חברים לאכול פיצה.
אבל כפות הרגליים האלה לא הניחו לי. הרגשתי שהייתי בנוכחות של יצירת פאר מושלמת והייתי חייב לעצמי לנסות למנף את זה איכשהו.
אבל מה לעשות? אני יושב פה אצל חברים. אוכל פיצה ומקשקש כשברקע אני חש מועקה על כפות הרגליים האלה שפספסתי.
לא היתה ברירה. אמרתי שאני יורד רגע זריז לוודא שאני חונה במקום מותר, תירוץ שהתקבל בהבנה בעיר המטורפת הזו תל-אביב, ושעטתי בחזרה לרחוב.
אוקיי. עכשיו אני לבד ברחוב. נו? אז? איפה אני מוצא אותה עכשיו? ואם אמצא, מה אעשה עם זה? אשאל את הגבר שהיא היתה איתו אם מתאים לו שאני אקח עליה סיבוב?
הלכתי קצת. שואל את עצמי מה הטעם בכל זה כשפתאום היא צצה. מוקפת בלא פחות מ4 חברות. הלכתי אחריהן כמה דקות כשברור לי שחוץ מההקלה הסתמית שבלראות אותה שוב לא יצא מזה כלום. בנוסף קיבלתי את הרושם הכללי שהטיפוח הגיע עקב הכנות לחתונה.
כשהן הגיעו למעבר החציה ניצלתי את ההזדמנות לתפוס כמה תמונות. קשה לומר שהתמונות האלה עושות חסד עם היופי שנשקף מציפורניה.
כשסיימתי לצלם חזרתי אל החברים וניסיתי לשכוח שאי שם קרוב מסתובבת בחורה עם כפות רגליים מושלמות ומטופחות.
***
כמה חודשים אחרי כן אני קולט אותה ברחוב. יוצאת מפתח בניין לא רחוק מאיזור מגוריי. אם היה לי ספק ביחס לפנים שלה הרי שמבט מהיר לכפות רגליה שנצרבו בזכרוני הבהיר לי שמדובר באותה בחורה.
הרגשתי פיק ברכיים מיידי ודפיקות לב לנוכח כפות רגליה.
הלכתי אחריה ברחוב. לא ידעתי מה אני מתכוון לעשות אבל לעת עתה הייתי נחוש לצלם כמה תמונות ברורות של כפות רגליה.
במהרה היא נכנסה לסופרמרקט שבו ראיתי אותה לראשונה.
הלכתי שם אחריה והתמקמתי בנקודות אסטרטגיות כדי לצלם תמונות ברורות של כפות רגליה.
כשבדקתי מיד לאחר מכן את תוצאת הצילום הבנתי שאני רועד מהתרגשות והתמונות יוצאות מטושטשות.
חזרתי אם כן לעמדת צילום והשתמשתי באותה טכניקה שלימדו אותי בצבא עבור ירי לאחר מאמץ - לקחתי אוויר ועצרתי את הנשימה - וכך צילמתי מספר תמונות בלי שהרעידות שלי גרמו לטשטוש התמונה.
המשכתי ללכת אחריה כשאני מגורה לחלוטין ומנסה להשתלט על התרגשותי מנוכחותה.
היא נעמדה בתור לגבינות. הלוקיישן החביב עליי בסופרמרקט. התייצבתי בקרבת מקום והוספתי להילחם ברעידותיי נוכח הגירוי שכפות הרגליים האלוהיות האלה סיפקו לי.
לא כל התמונות יצאו טוב. היא גם זזה. ה'חוצפנית'.
לבסוף יצאתי החוצה וארבתי לה קצת בחוץ בשביל לצלם עוד תמונות.
וכשהיא סיימה את הקניות היא שבה לביתה. לא הצלחתי להביא את עצמי להתחיל איתה באותו מעמד. ההתרגשות היתה גדולה מדי והדהד לי בראש שהיא נשואה. הנחתי שאעשה את זה בפעם הבאה שאראה אותה בסביבה.
מאז לא ראיתי אותה.
להתרגש זה אנושי
השבמחקואתה מצליח להעביר את רגשותיך בצורה מעולה
מה שמוסיף לחן של הסיפור
עלה והצלח
תענוג לקרוא, סחטיין על האומץ והתעוזה שיש לך
השבמחקאכן כפות רגליים מושלמות!!!
השבמחק