לחדר כושר מגיעות הרבה כוסיות.
יפות, מטופחות, לבושות בטייץ שחור וצמוד ועם גופיות ספורטיביות.
צעירות, בשלות ומחוטבות ונעולות בנעלי ספורט.
כן, חדר הכושר מזכיר קצת את הפרסומת הזו למקדונלדס שבה מגיע אדם לגהנום ורואה שכולם נהנים מהמבורגרים טעימים ולפני שהוא נותן ביס בזה שלו, הוא שואל" זה גהנום?", נפנה לקחת ביס כשאז מולבש על פרצופו רסן שמונע ממנו לאכול ואז מגיעה התשובה:"לא, זה גהנום".
כי לחדר הכושר מגיעות בנות חטובות יפות ומושכות, כאלה שהייתי שמח להזיע איתן בין מצעים, אבל כפות רגליהן מוסתרות היטב בתוך נעליים בשעה שהן מתעללות בכפותיהן בריצה על הליכונים וכיוצא בזה.
האירוניה היא שככל הנראה, בעולם ללא עכבות, כל אחת מהן היתה שמחה לקבל ממני מסאז' כפות רגליים מפנק אחרי אימון אירובי, אבל בפועל זה לא קורה. הלוואי שהיתה לי את היכולת הבינאישית הזו להתחבב כך על נשים ולהגיע בקלות למצבים כאלה.
אז מה הטעם לפתוח פוסט על נושא כזה אם כך?
ובכן, יש עוד אספקט חשוב לחדרי הכושר המודרניים בעיר הגדולה - חדרי החוגים.
כאחד שמבלה לא מעט בחדרי כושר, ורגיל להוריד את רמת הכוננות לכפות רגליים לאפס, הופתעתי לגלות בנות מתהלכות בין מתקני המשקולות כשהן נעולות בכפכפים וכפות רגליים מגרות ומטופחות מציצות להן באין מפריע בסביבה הכה שופעת טוסטסטרון הזו.
אותן בנות עושות דרכן אל חדר מלא במזרונים שבו הן תעבורנה שיעור יוגה או פילאטיס או שקר נשי כלשהו אחר.
אז אולי הגיע הזמן להתנסות בדברים האלה?
הפעם הראשונה שלי בשיעור פילאטיס היתה לפני כמה שנים והיא היתה חוויה מעורבת.
מצד אחד, סבלתי רבות מחוסר הגמישות שלי, מהצד האחר, הייתי בחדר אחד עם עוד עשרות בנות גמישות וחשופות כפות רגליים.
בתחילת השיעור, החלפתי כמה מילים עם בחורה אחת, התלבטתי אם כדאי לנסות. היא הציעה לי לקחת מזרון ולנסות ואז חלצה את נעליה וחשפה כפות רגליים רזות ונהדרות, עם לק אדום שנמשח למרות שהאצבעות הוסתרו בתוך נעל. כפות רגליה הזכירו לי את אלה של הילית ולכן גירו אותי ומילאו אותי בשרעפים בו זמנית.
היא קלטה את מבטיי, תפסה ממני מרחק והתעלמה מקיומי מאותו הרגע. טבעת האירוסין שהיא ענדה כנראה היתה קשורה לעניין.
לאותו שיעור הגעתי לא מוכן. גם גופנית וגם נפשית. כמות כפות הרגליים שהיתה פזורה שם כבדרך אגב היתה מטמטמת וכל הבנות התכנסו באותו מקום לקראת סוף השיעור על מנת לנעול את כפכפיהן בחזרה. אני פשוט עמדתי ובהיתי במגוון הגדול של כפות הרגליים בלי לקחת בחשבון אם מישהו מבחין בי או לא.
אחרי המקרה ההוא הבנתי שיש פוטנציאל רב לחוגים מהסוג הזה, בייחוד בחורף כשכפות רגליים הן מצרך נדיר ואם אין לך אצבעות נשיות יפות פרטיות משלך - אתה ממש בחסך וגם אם לא הייתי נכנס ממש להתאמן, לכל הפחות הייתי שורץ שם בתחילת האימון, עושה את עצמי מתארגן או משהו כדי להעיף מבט על כמה כפות נשיות.
היתרון של החוגים האלה הוא שהמדריכה, שהיא תמיד לוהטת ויחפה בעצמה, מעודדת את כולן להוריד גרביים, גם בחורף, לצורך "יציבה נכונה" או תירוץ דומה שגורר הורדת גרביים כללית ומקפיץ את הלב שלי.
יתרון נוסף הוא שתמיד החדרים צפופים מדי וכך אני מוצא את עצמי מוקף בבנות יחפות שלא זזות לשום מקום ומאפשרות לי לנעוץ מבטים ארוכים בכפות רגליהן.
בכל שיעור כזה תמיד יש לפחות בחורה אחת עם כפות רגליים לוהטות.
הפעם אני אספר על בחורה אחת ששיגעה אותי.
היא הגיעה באיחור לשיעור יוגה באחד מחדרי הכושר של תל אביב.
אני הייתי ממוקם היטב סמוך לבחורה אחרת, שראויה לפוסט קצר משלה, כשהבחורה החדשה התמקמה לפניי.
היא ממוצא הודי. רזה רזה עם עור מוקה יפה, עם חזה קטן אך מורגש ורגליים רזות, דקיקות ממש שמסתיימות בכפות רגליים מעוצבות עם אצבעות יפות שמשוחות תמידית בלק אדום מחמיא ומזמין.
במשך שיעור שלם בהיתי בכפות רגליה שנמתחו לפניי בכל תנוחה אפשרית. ראיתי את סוליותיה החלקות, את הרמז ליובש בעקביה, שמרמז לי שאף אחד לא ציין בפניה עד כמה כפות רגליה מגרות ומיניות.
במשך כל השיעור התגריתי מכפות רגליה ולא יכולתי להספיק לבהות.
הבעיה היתה שהייתי עם סוג של בת זוג, כך שלא יכולתי לקדם עניינים ואפילו לא יכולתי לצלם כמו שצריך.
חזרתי מהשיעור והייתי מגורה מאוד מהתמונות שנצרבו בתודעתי. הייתי צריך להביא ביד כמה פעמים אחרי אותו שיעור ושוב במשך מספר ימים לפני שנרגעתי.
אבל הבחורה הזו הופיעה שוב גם בשבוע שאחרי. וכפות רגליה היו לוהטות גם הפעם. בהיתי בה, עד כמה שיכולתי מבלי לאבד שיווי משקל בתנוחת לוחם 2, והתחרמנתי שוב.
היא היתה כל כך רזה עד שהיה לה קשיים להחזיק את שיווי משקלה בתנוחת העץ. ואני רק בהיתי בכפות רגליה עולות ויורדות.
איך רציתי להעביר את הלשון על העור היפה של כפות רגליה.
אז באחת ההזדמנויות, כשהייתי לבד, הצלחתי לתפוס כמה תמונות של כפות רגליה. זה היה הישג מכובד מאחר ועד לאותו הרגע נאלצתי לסמוך רק על הזיכרון והוא חבר בוגדני בקטעים האלה.
ראיתי אותה נכנסת לשיעור פילאטיס. אז עקבתי אחריה, עשיתי את עצמי מתארגן לשיעור ואז הרבצתי כמה תמונות של כפותיה. היא בכלל לא שמה לב לקיומי, אבל התמונות לא יצאו טוב בגלל התאורה הלוקה.
צילמתי את התמונות ומיהרתי לשירותים של חדר הכושר להביא ביד. הייתי שם באקסטזה כזו שהמכשיר שלי החליק לי מהיד ונפל בקול נפץ חשוד לרצפה. אחרי שנרגעתי כעבור כמה דקות ראיתי שהמחיר ששילמתי על הפורקן הזה היה מסך שבור באייפון.
לגמרי שווה את זה.
וסשן תמונות נוסף שלה היה אחרי שיעור יוגה אחד שבו החלטתי ללכת אחריה ולראות לאן היא הולכת. הלכתי אחריה קצת ברחוב, מצלם תמונות מטושטשות של כפות רגליה עד שהיא הגיעה לתחנת אוטובוס והתיישבה שם.
אין לי מושג איך קוראים לה וכזכור המידע הזה יוביל לעוד תמונות פייסבוק פוטנציאליות.
ולמה לא התחלתי איתה?
מאחר והיוגה הפך להיות מין סיפור שלי ושל הבחורה שיצאתי איתה, הרגשתי שזה עשוי להיות משחק מסוכן. נראה מה יקרה בהמשך.
זהו להפעם לבחורה הזו. חכו לעוד פוסטים עם תמונות לוהטות של כפות רגליים של בנות שראיתי בחדר הכושר.
אחרי המקרה ההוא הבנתי שיש פוטנציאל רב לחוגים מהסוג הזה, בייחוד בחורף כשכפות רגליים הן מצרך נדיר ואם אין לך אצבעות נשיות יפות פרטיות משלך - אתה ממש בחסך וגם אם לא הייתי נכנס ממש להתאמן, לכל הפחות הייתי שורץ שם בתחילת האימון, עושה את עצמי מתארגן או משהו כדי להעיף מבט על כמה כפות נשיות.
היתרון של החוגים האלה הוא שהמדריכה, שהיא תמיד לוהטת ויחפה בעצמה, מעודדת את כולן להוריד גרביים, גם בחורף, לצורך "יציבה נכונה" או תירוץ דומה שגורר הורדת גרביים כללית ומקפיץ את הלב שלי.
יתרון נוסף הוא שתמיד החדרים צפופים מדי וכך אני מוצא את עצמי מוקף בבנות יחפות שלא זזות לשום מקום ומאפשרות לי לנעוץ מבטים ארוכים בכפות רגליהן.
בכל שיעור כזה תמיד יש לפחות בחורה אחת עם כפות רגליים לוהטות.
הפעם אני אספר על בחורה אחת ששיגעה אותי.
היא הגיעה באיחור לשיעור יוגה באחד מחדרי הכושר של תל אביב.
אני הייתי ממוקם היטב סמוך לבחורה אחרת, שראויה לפוסט קצר משלה, כשהבחורה החדשה התמקמה לפניי.
היא ממוצא הודי. רזה רזה עם עור מוקה יפה, עם חזה קטן אך מורגש ורגליים רזות, דקיקות ממש שמסתיימות בכפות רגליים מעוצבות עם אצבעות יפות שמשוחות תמידית בלק אדום מחמיא ומזמין.
במשך שיעור שלם בהיתי בכפות רגליה שנמתחו לפניי בכל תנוחה אפשרית. ראיתי את סוליותיה החלקות, את הרמז ליובש בעקביה, שמרמז לי שאף אחד לא ציין בפניה עד כמה כפות רגליה מגרות ומיניות.
במשך כל השיעור התגריתי מכפות רגליה ולא יכולתי להספיק לבהות.
הבעיה היתה שהייתי עם סוג של בת זוג, כך שלא יכולתי לקדם עניינים ואפילו לא יכולתי לצלם כמו שצריך.
חזרתי מהשיעור והייתי מגורה מאוד מהתמונות שנצרבו בתודעתי. הייתי צריך להביא ביד כמה פעמים אחרי אותו שיעור ושוב במשך מספר ימים לפני שנרגעתי.
אבל הבחורה הזו הופיעה שוב גם בשבוע שאחרי. וכפות רגליה היו לוהטות גם הפעם. בהיתי בה, עד כמה שיכולתי מבלי לאבד שיווי משקל בתנוחת לוחם 2, והתחרמנתי שוב.
היא היתה כל כך רזה עד שהיה לה קשיים להחזיק את שיווי משקלה בתנוחת העץ. ואני רק בהיתי בכפות רגליה עולות ויורדות.
איך רציתי להעביר את הלשון על העור היפה של כפות רגליה.
אז באחת ההזדמנויות, כשהייתי לבד, הצלחתי לתפוס כמה תמונות של כפות רגליה. זה היה הישג מכובד מאחר ועד לאותו הרגע נאלצתי לסמוך רק על הזיכרון והוא חבר בוגדני בקטעים האלה.
ראיתי אותה נכנסת לשיעור פילאטיס. אז עקבתי אחריה, עשיתי את עצמי מתארגן לשיעור ואז הרבצתי כמה תמונות של כפותיה. היא בכלל לא שמה לב לקיומי, אבל התמונות לא יצאו טוב בגלל התאורה הלוקה.
צילמתי את התמונות ומיהרתי לשירותים של חדר הכושר להביא ביד. הייתי שם באקסטזה כזו שהמכשיר שלי החליק לי מהיד ונפל בקול נפץ חשוד לרצפה. אחרי שנרגעתי כעבור כמה דקות ראיתי שהמחיר ששילמתי על הפורקן הזה היה מסך שבור באייפון.
לגמרי שווה את זה.
וסשן תמונות נוסף שלה היה אחרי שיעור יוגה אחד שבו החלטתי ללכת אחריה ולראות לאן היא הולכת. הלכתי אחריה קצת ברחוב, מצלם תמונות מטושטשות של כפות רגליה עד שהיא הגיעה לתחנת אוטובוס והתיישבה שם.
אין לי מושג איך קוראים לה וכזכור המידע הזה יוביל לעוד תמונות פייסבוק פוטנציאליות.
ולמה לא התחלתי איתה?
מאחר והיוגה הפך להיות מין סיפור שלי ושל הבחורה שיצאתי איתה, הרגשתי שזה עשוי להיות משחק מסוכן. נראה מה יקרה בהמשך.
זהו להפעם לבחורה הזו. חכו לעוד פוסטים עם תמונות לוהטות של כפות רגליים של בנות שראיתי בחדר הכושר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה