כפות רגליים של בנות באילת

אין כמו העיר הדרומית החמה. מקדש מקומי לכפות רגליים ולקיץ שלא נגמר. אין בחורה שיורדת לאילת ולא מצטיידת בכפכפים. כולן רגועות, מטופחות, נופשות. רק אני מתחרפן.

כי למרות שלאילת אני מגיע לרוב עם זוג כפות רגליים נשיות ששייך לי, אין כמו כפות רגליים שלא שייכות לי. וכשכולן יחפות, יפות וצעירות תמיד אפשר למצוא זוג כפות רגליים לוהט.

אז בתור התחלה תמונות שצילמתי באילת כשהייתי שם לפני כמה שנים. באותה תקופה עוד לא היה לי סמארטפון והמטרה היתה רק להצליח לקלוט את כף הרגל ולא להשאיר אותה לזיכרון עמום. עדיין לא ירדתי לסוף העניין שכפות רגליים נטולות קונטקסט של גוף הן פחות מגרות. את קונטקסט הגוף השארתי לזיכרון ורק רציתי לקחת עמי לכמה ימים את המראה המדוייק של כף הרגל. עכשיו, כשעברו השנים אני לא זוכר איך הבנות נראו. מה שבטוח, הן נראו טוב.

הבנות פה עמדו איתי במעלית. הייתי חייב לשלוף את הסמסונג X600 שלי ולתעד את זה!

בדרך החוצה לבריכה צצה בחורה ממוצעת מראה עם כפות רגליים מטורפות. אז צילמתי שתי תמונות שלה.

בדיעבד אין לי מושג איך זה קרה. הילית הייתה איתי שם ואיכשהו הצלחתי להתעכב ולצלם את כפות הרגליים האלה בלי שהיא קלטה. כנראה היא פשוט היתה בחורה כזו שלא שמה לב. גם מושא הצילום כמובן לא הבינה.

בופה ארוחת הבוקר! אחלה מקום לצלם כפות רגליים. בהמשך הדרך הפכתי את זה ליכולת מקצועית.

חביתה? הו כן, גם אני מחכה לחביתה. מאוד מעניין לעמוד ולחכות כאן. לחביתה כמובן. ח-ב-י-ת-ה.
קליק.

גם תור לכרטיסים יכול להיות. 

מקום טוב לצלם בו כפות רגליים.

הרוסיה שבתמונה הבאה חיפשה איזה דיל דרך המלון. אני גם עמדתי שם בתור וחיפשתי "דיל".

זה בעיר המלכים. הפצצה הקטנה שבתמונה הטריפה אותי עם כפות רגליה, אם כי במבט מקרוב יותר הכפות לא היו לגמרי לטעמי.

ומצד ימין יש מבט חטוף על הילית.

ושוב בופה ארוחת בוקר. היו שם שתי בנות לבנבנות עם לק על כפות הרגליים שלא הפסיקו להתרוצץ. יחסית לעובדה שנעמדתי סתם כך באמצע חדר האוכל ובהיתי לסמסונג X600 שלי במסך באופן מחשיד, הצלחתי דווקא להשיג תמונות טובות. 

הפעם קיבלתי מבטים חשודים מהסובבים אותי.

זמן לצ'ק אאוט. ואין כמו תור לצ'ק אאוט כדי עלק להתעדכן בהודעות הכתובות של הטלפון הנייד המשוכלל שלי! יחסית לאפס מידע שיכולתי לקבל מהטלפון הנייד של אותם שנים, זה ממש מופרך עד כמה אנשים קיבלו את הבהייה האינסופית שלי במסך שלו באותם שנים. 

הפעם עלה במוחי הרעיון שיסקרן אותי לדעת למי שהיו שייכות כפות הרגליים האלה.

אז צילמתי איזו תמונה מטושטשת. העיקר הכוונה

פוסט קצר הפעם. החלק הבא יהיה יותר עשיר בתמונות מהנכד של הנכד של הסמסונג המיושן שלי.